ב"ה

א"ב שאלות נפוצות

יש הרבה צמחים שנקראים 'מצוי', כמו נרקיס מצוי, צבר מצוי, חלמית מצויה וגם סוף מצוי

כאן אכתוב על שאלות מצויות...

אחרי שלושים שנה בתחום אלה השאלות ששואלים אותי הכי הרבה.

בדרך כלל אלא שאלות טכניות.

(ואני כבר מתרגשת יותר משאלות מסוג אחר), על כן

סידרתי את תשובותיי-המצויות לפניכם,

בסדר א"ב כדי שתוכלו למצוא את המענה שלכם בקלות, ובכיף. 

. 

תוכן העינינים

אבוקדו שנבט 

בריכת גידול 

בנייה ירוקה אקלימית

גינת ירק 

דשא סינטטי

השקיה בצינור או מחשב? 

זרעי מורשת

חלזונות וחשופיות

יער צופני למאביקים 

מדשאה 

נמלת האש

סלט ישר מהערוגה

עצי פרי גיזום

פוריות האדמה

פרעושים

צמחים חסכוניים במים 

צ'קליסטי להקמת גינה 

קבורה ירוקה בהלכה

ריסוסים

שיטה מכחילה

שפני סלע 

תרגיל תכנון 4 האלמנטים 

.....

.....

אבוקדו שנבט

טליה מה שלומך? יש לי שאלת אבוקדו...

שמתי לב שצומחים לי אבוקדו מתוכו.

מצד אחד, אני רואה שממש טוב לשתילים כלומר, הקומפוסט לח, הרבה אורי כדורי בפנים והשתילים גדלים משבוע לשבוע. (יש טפטפות על הקומפוסט)

מצד שני אין על הקומפוסט שמש בכלל.

האם את ממליצה להוציא אותם מהקומפוסט ולשתול אותם בשמש או להשאיר אותם בינתים ואם כן, עד מתי?

או אותה שאלה בואריציה אחרת:

טליה שלום,

גידלתי אבוקדו בצנצנת על החלון במטבח, ועלה לי עץ קטן ממש יפה. מה עושים עכשיו?

הנה תמונה שתראי איזה יופי...

תשובה:

זה מאוד יפה, וברכותיי להורים הגאים.

אבל אבוקדו זריע (מזרע) בדרך כלל לא יניב פירות

וגם אם כן זה יקח המון שנים, וגם אז צריך יהיה להרכיב אותו. לכן כדי לגדל אבוקדו בגינה עדיף לקנות שתיל מורכב בוגר של אבוקדו, ולא להתעסק עם אלה

למרות שמי כמוני מבינה את  כל התענוג של 'גידלתי בעצמי'. .

אם בכל זאת רוצים, ויש מקום בגינה, אפשר לגדל את העץ, והכי הרבה יהיה לכם עץ צל. וגם אפשר להרכיב אותו בעוד שנתיים. בקורס הדיגיטלי שלי יש פרק שלם על הרכבות, שם אבי היקר בן 90 מדגים כל מיני דרכים להרכבה. זה שיעור מאלף. וחוויה.

ואפשר גם להזמין חקלאי של אבוקדו שירכיב לך את העץ...

עדיף להרכיב כשהעץ צעיר.

אם הוא נבט בגינה וטוב לו, אפשר להשאיר אותו שם, רק לשים לב, כשכאשר הקומפוסט נגמר סביבו, לשים לב שהשורשים שלו לא נשארים חשופים באוויר. מה שיגרום למותו.

בהצלחה

בריכת גידול

כל הפרטים, כולל תמונות ואיורים לפרטי פרטים, על יצירת בריכת גידול טבעית , ועוד עשרות פרוייקטים סביבתיים גינוניים מופלאים וקלים לביצוע.

בספרי 'חוג טבע', אותו תוכלו לקטוף לכם בדף 'קטיף ספרי יער'.

הנה לינק ישיר אל הספר, ואשלח אותו אליכם עם שליח עד הבית

https://www.yaarbooks.com/he/141/349

כאן קבלו את ההוראות הטכניות.

בריכת גידול

מרכיב חיוני מאוד בגינת פוליקולטורה. גינת הגידול משמשת לוויסות מזיקים. היא מזמינה אליה צפרדעים וקרפדות, לטאות וקיפודים, שפריריות וחרקים טורפים אחרים, כולם אויבים טבעיים של המזיקים הנפוצים בגינה (כנימות, ערצבים). הלחות סביבה מגבירה את צימוח הצמחים הסמוכים לה. בתוכה אפשר לגדל צמחי מים (כל צמח שתמצאו במשתלה, בבריכה של חברים או בנחל סמוך). כדי למנוע יתושים בבריכה מכניסים לתוכה דגי גמבוזיה (גופי) ודגי זהב, ולא מאכילים אותם, והם ניזונים מזחלי יתושים. בבריכות הנוי הנפוצות בגינון יש בדרך כלל משאבה שמערבלת ומסננת את המים. בבריכה הטבעית אפשר להימנע מלהוסיף מכשיר כזה, כיוון שהוא צורך חשמל, ולהחליף אותו במוצר יקר מציאות אחר, שנקרא... סבלנות. כלומר, אם ממתינים מספיק זמן הבריכה תתאזן מעצמה בטבעיות, בתנאי שאכן יש בה מספיק דגים וצמחים.

מקמו את הבריכה במקום מוצל או חצי מוצל. אך בשום אופן לא תחת עץ המשיר הרבה פירות או עלים לתוך המים, כי אלה לא יאפשרו לה להתאזן בגלל ריקבון העלים במים.

הנה שתי דרכים לבנות בריכת גידול פשוטה בכל בית:

בריכת גידול פשוטה, משטיחים ישנים

חופרים בור בצורה של שעועית (ראו איור),כך שהבריכה 'מונחת' סביב איזה אלמנט שקיים בגן כגון ערוגה או שיח או אבן יפה, כאילו הייתה שם מאז ומתמיד. כדאי לחפור כך שצד אחד של השעועית עמוק יותר מהצד השני כדי ליצור רבגוניות. צורת השעועית תיצור אווירה של בריכה טבעית וגם תרחיב את הקצוות של הבריכה. נקו את התחתית מאבנים וקוצים.

עכשיו פירסו שטיח ישן בתוך הבריכה. סדרו אותו יפה יפה על הדפנות. אפשר להעזר בחיתוכים של השטיח כדי לשטחו היטב על הדפנות. שטיח זה נועד למנוע חורים בבריכה. על פניו פירסו ניילון חממות עבה (מחנות חומרי בניין) שיהיה מספיק גדול כך שיפרס על פני הבריכה וגם ישאר ספח סביב שוליה. מלאו את הבריכה מים. המתינו כעשר דקות כדי לוודא שאין חורים בניילון, ואין נזילות. ואז פירסו שטיח נוסף על פני הניילון, שטיח ישן רצוי ללא חומרי ניקוי רעילים (לכן מומלץ לשטוף אותו קודם פריסתו). שוב התאימו את השטיח בעזרת חיתוכים לצורת השעועית של הבריכה שלכם. שימו לב שהשטיח מגיע גם לשולי הבריכה והלאה מעט. חיתכו את המיותר. תצטרכו להיכנס למים כדי להתאים את השטיח השני. השטח השני מיועד למנוע חורים מלמעלה למקרה שאבנים או כלבים מגיעים למים. בנוסף הוא משמש כשכבה טבעית להיווצרות אצות טבעיות על דופן הבריכה. הן יסייעו בטיהור המים.

מניחים אבנים יפות (או עציצים או בולי עץ) סביב שולי הבריכה, כך שהן אוחזות את היריעות במקומן.

לבסוף, הכניסו סלע גדול לתוך הבריכה כדי שישמש כאי לבעלי חיים למנוע טביעתם. הוסיפו צמחי מים צפים על פני המים (כגון יקינטון המים, חסת המים, עדשת המים, נופר) וכן עציצים מלאים חצץ שבהם שתלתם צמחי גדה (כגון גומא הפפירוס, ארכובית המים, סוף מצוי וכולי). אל תשתלו צמחי גדה ישר בתוך הבריכה כי הם ינקבו את שכבות השטיח והניילון בשורשיהם. לאחר שבוע כשהמים קצת התאזנו הוסיפו גם את דגי הגמבוזיה קטנים. חכו לפחות חודש עד שהבריכה תתאזן מעצמה. אם הדגים מתו סימן שהבריכה טרם התאזנה, אז החליפו אותם וחכו בסבלנות.

צילום בדיסקט הירוק שנתתי לך

בריכת גידול מצמיג

הציוד הדרוש: צמיג ישן של משאית (או כמה צמיגים אם ברצונכם ליצור בריכה גדולה יותר)

יריעת פלסטיק שחורה עבה לאחיזת מים בבריכה

שטיח ישן מחומר אורגני לדיפון הקרקעית (למנוע קריעת יריעת הפלסטיק)

סלעים או בולי עץ כבדים, מעדרים וידיים עובדות, צמחי מים מבריכת בר מקומית

שלבי הבניה

חופרים באדמה בור כקוטר הצמיג, מסקלים את האבנים שבתחתית. את האדמה שחפרתם עירמו בשולי הבריכה, ותוכלו להפכה לערוגת תבלינים, וכן לנצל את התלולית לאגירת מי גשם לבריכה שלכם.

חותכים את החלק העליון בצידו האחד של הצמיג על מנת ליצור מעין "קערה" פתוחה.

מדפנים את הבריכה בשטיח, ועליו פורשים את יריעת הפלסטיק. ועוד שטיח מלמעלה. דוחפים פנימה את הצמיג. מקפלים את היריעה סביב שולי הצמיג, ומעמידים את הסלעים הכבדים מסביב. מעמידים אבן גדולה כמו אי במרכז הבריכה, וכן מוט עץ להצלת בעלי חיים שנפלו לתוכה (כקיפודים).

מכניסים מעט אדמה לבריכה, מניחים לה להתמלא מים ומוסיפים צמחי מים.

הערות

בריכה שהמים בה התעפשו, או שלא התאזנה, כדאי להוסיף לה סירקולציה של המים על ידי משאבת פשוטה של אקווריון (עדיף גדולה וחזקה יחסית), איתה תזרימו את המים אל אגן מלא נענע ואבנים מחוץ לבריכה, ומן האגן חזרה אל הבריכה. זה יחדיר חמצן למים ויאפשר תא שגשוגה.

דגים וצמחי מים חיוניים כדי להבטיח בריכה משגשגת. הם חלק ממערכת המים.

בנייה ירוקה (מומלץ לחפש בגוגל את "המדריך לבנייה אקלימית").

בנוסף קבלו כמה רעיונות לשיפוצים אקולוגים בבית קיים, שיכולים להחליף את המזגן.

ביקור בבית של מלקולם באר ז"ל בגליל

דפי המידע של טליה

כל הבתים בשכונה נבנו בבניה אחידה של משרד השיכון. הבית במקורו של 60 מ"ר וחדרי שינה צפופים. שתי קומות. צד דרום חסום לגמרי. הביקור בבית משפחת באר ממחיש כיצד ניתן להפוך אפילו בית סוכנות מהפשוטים ביותר, לבית פרמקלצ'ר לתפארת, חסכוני באנרגיה ובכסף, ונעים כל השנה.

החממה

הדבר הראשון שמלקולם עשה היה לפתוח שתי דלתות הזזה גדולות מזכוכית לכיוון דרום. לאחר מכן הוא בנה חממה, תוספת לבית, אשר אוגרת חום עבור הבית כולו ומעבירה אותו גם אל הקומה העליונה.

במשך החורף, לאחר שהשמש שוקעת, עדיין נהנים עוד 3-4 מן החום, ללא צורך בתנורים.

גם אם בחוץ הטמפרטורה היא רק 10 מעלות צלסיוס, מספיק שיש כמה קרני שמש על מנת שהחממה תתחמם. כמות החום תלויה בשני גורמים: (1) בנפח האוויר בחממה. (2) בשיפוע הגג. זווית של 32 מעלות היא הטובה ביותר (כך שבחורף השמש תגיע בזווית ישרה).

במהלך היום בחורף לא יושבים בחממה, כיוון שלא כדאי לפתוח את הדלתות ולאבד את החום שנאגר בבית. בחורף נעים לשבת בחממה בשעות הבוקר ובערב, ואז חמים ונעים בה ללא תוספת חימום.

בקיץ החממה היא עלולה היתה להפוך להיות פצצת חום, לכן נשתלו גפנים סביב לחממה ובקיץ החממה הופכת לסוכה נעימה וקרירה. (הגפנים משירות את עליהם בחורף, ומלבלבות במהירות בקיץ).

החממה עצמה לא מתאימה לגידול צמחים. אפילו בחורף מאוד חם בה. על אף שיש בבית אפשרות לחימום בגאז, כמעט אין צורך להשתמש בו. בחממה אפשר לפתוח שני חלונות  זה מול זה להזרמת אוויר. חלונות ממערב-למזרח תמיד יזרימו אוויר נעים. החלונות מסייעים בוויסות טמפרטורת החום בחממה.

גג החממה עשוי מפוליגל, אבל ניתן לבנותו גם מזכוכית. הפוליגל זול יותר, חזק מאוד ולא משנה את צבעו. זכוכית (6 מ"מ) עלולה להיות עבה מידי. זכוכית כפולה עלולה להקטין את כמות הקרינה הנכנסת לבית כי היא כולאת הקרינה במרכזה. במקרה של בית זה, כפי שמסביר מלקולם, בידוד נוסף היה גורם למחנק בבית. ומלקולם רצה שהבית ינשום. הוא מסביר שבידוד כרוך לא פעם בהכנסת חומרים לא טבעיים לתוך הבית. כמו שבנאדם נושם, גם הבית צריך לנשום.המטרה היא "להכניס את החוץ פנימה, אבל בצורה מבוקרת". גם הגג לא מבודד. זהו גג רעפי פוליגל, והתקרה מצופה ברדיד אלומיניום. בין הרעפים לרדיד יש לייסט של 2.5 ס"מ, קורות עץ, ומתח רק אוויר וגבס, שהם עצמם מעט מבודדים. רדיד האלומיניום לא מאפשר כניסת אוויר וציפורים, וכך האוויר בגג עומד ומבודד.

במקום רעפים גג הבית הוא מעין ארגז רוח, וסביב הבית כולו יש מרזבים לאיסוף מי גשם. 

החממה מספקת לבית 60% מן האנרגיה הדרושה לו.

מנהרת רוח (מזגן טבעי)

מתחת לבית חפר מלקולם חפירה גדולה. מדרגות מובילות מן החפירה אל הקומה השניה. מתחת לבית יש מסלעה קרירה ונעימה, כמערה יפהפה. האוויר הקר שנאגר בחפירה זורם, דרך חריץ צר בקיר חדר המדרגות, קיר מערבי, אל הקומה השניה. חדר המדרגות משמש כארובה.  אין חלונות הפונים כלפי חוץ בקיר המערבי. אבל בחדר השינה (בקומה העליונה) יש שני חלונות שנפתחים אל תוך החממה למטה,

וכשהחלון פתוח ממש מרגישים בכניסת האוויר החם מן החממה.

הרוחות הצוננות שנלכדו מתחת לבית מוזרמות ישירות לתוך הבית. כיוון שכל התקרות בקומה השניה משופעות האוויר חייב לגלוש למטה, אל חלל החדר. 

הגינה

הגינה שופעת עצים גדולים ויפים, וזה הגורם העיקרי המבטיח הורדת הטמפרטורה בקיץ בבית. ושמירה על חמימות בחורף. עצים ירוקי עד נטועים בצד דרום. בצד המערבי נטועים עצים נשירים, כך שבחורף אין להם עלים והם מאפשרים לשמש להיכנס לבית ,ובקיץ הם מלאים עלים ויוצרים צל על החלונות והבית. סביב כל הגינה צמחים, ועל האדמה צמחים משתרעים וחיפוי. כולה מחופה בעיתונים שלמים, ועליהם שכבה עבה של גפת זיתים או רסק עץ.  משמעות הדבר שכל מי הגשמים שיורדים מעל הגינה, נשמרים בה. הגינה היא כמו ספוג, והאדמה לחה מאוד ואוצרת מים. גם זה משפיע על הנעימות של הבית. מלבד העצים בשולי הגינה, כל שאר השטח הוא גינת ירק, ואין הפיכה של האדמה כלל, רק כיסוי של 100% צמחיה. באופן כזה לא נפגעת פעילותם של היצורים החיים בקרקע, החיוניים כל כך לפוריותה.

בערימת הקומפוסט של מלקולם (מבנה עץ מאוורר, בן שני מדורים, לקומפוסט חדש ולקומפוסט מוכן), מלבד הפסולת האורגנית הביתית, הוא מוסיף כמה פעמים בשנה (בדרך כלל בקיץ) כמויות גדולות של פסולת אורגנית מבחוץ (בדרך כלל משאית גפת, אבל זה יכול להיות כל חומר זמין שהוא), וכך הוא מבטיח שלא יחסר חומר אורגני במחזור הגינה שלו.

על תכנון הבית

מלקולם מדגיש שהתכנון שעשה לבית הספציפי שלו לא מתאים לאף בית אחר בטווח של קילומטר מסביבו, ויש להתאים לכל בית את האסטרטגיות הדרושות לו כדי לענות על צרכי יושביו.

בית אבן הוא הבית הטוב ביותר לדבריו, שכן האבן סופגת ונושמת ומאפשרת לבית לנשום. חומרים אחרים הם "נושמים" פחות, בסדר זה: בלוקים, אחר כך לבנים, אדמה, ורק לבסוף בית עץ, שהוא האפשרות הגרועה ביותר באקלים שלנו.  

המחשה מופלאה לעקרון הפרמקלצ'ר "מינימום השקעה ומקסימום תנובה".

גידול ירקות (טיפים שקיבלתי מהחקלאי איש הר תבור, סער מ'קולות האדמה').

כולל טבלה של מרחקי שתילה בגן הירק

גילדות צומח

ראו 'כלאיים וחברותות צומח' להלן.

דשא סיננטי

(כאן אני מביאה את דבריו של איתן שקד, שכתב את 'משחקי אדמה', ופועל ללא ליאות כדי להפסיק את מגפת הדשא הסינטטי בגני ילדים ובגינות בכלל.

הנדון: דשא סינטטי והשפעתו הפוטנציאלית על בריאות הסביבה ובפרט על בריאותם של ילדים. שמי איתן שקד, אני עובד כמטפל רגשי במשרד החינוך, עבדתי שנים רבות בגני ילדים וכן אני מטפל במרכז הטיפולי "משאבים" בקריית שמונה. אני מעביר השתלמויות לגננות/ים ונשות ואנשי טיפול בכל הארץ בנושאים התפתחותיים וטיפוליים והקשרם לטבע ולסביבה . אני פוגש גננות מכל הארץ ונראה שברוב הגנים הממשלתיים יש כבר דשא סינטטי. לכאורה, פתרון אידיאלי לחצרות משחק, התפיסה הרווחת שזה מונע בוץ ואבק, זה מרופד, מונע פציעות מנפילה וכמובן אינו דורש השקיה לכן חוסך במים. כשאני שואל גננות, למה בחרתן בדשא הסינטטי, רבות מהן משיבות באי-נוחות תשובה דומה: "הרשות המקומית כפתה עלי" וחלקן מודות שהן ביקשו את הדשא הסינטטי. מנהלת מחלקת הנדסה באחת הרשויות אמרה לי שמחלקת שפ"ע היא זו שמחליטה על הדשא הסינטטי בגנים. טונות רבות של יריעות דשא מפלסטיק עושות את דרכן מדי שנה אל חצרות גני הילדים ומוסדות החינוך האחרים. כמויות פלסטיק אדירות, לאין שיעור יותר מכל הכלים החד-פעמיים, מכל הצעצועים ומכל מוצר פלסטי אחר בסביבת הילדים. נראה כי המשמעויות לכך מבחינה בריאותית-סביבתית, מרחיקות לכת . הפן הביוכימי והמיקרו-פלסטיק: החשיפה לפלסטיק על הדשא הסינטטי היא עצומה מכיוון ששטח הפנים שלו הוא עצום. הדשא הסינטטי חשוף לתנאי מזג האוויר ולשחיקה מכאנית אינטנסיבית. משמעות הדבר היא שהילדים נמצאים בתוך סביבה רוויית פלסטיק, כשהחומר בשלבי התפרקות שונים. הדשא הסינטטי מתחמם בשמש עד מעל ל- 70 מעלות צלסיוס וזו סיבה מרכזית נוספת לבלייה המאסיבית. כאשר עומדים על דשא סינטטי ביום חם, מריחים ריח חזק שדומה לפלסטיק שרוף. החוש הכימי שלנו נועד להגן עלינו מפני גורמי זיהום, והוא מראה שישנו נידוף של חומרים מהדשא הסינטטי בטמפרטורות גבוהות. ד"ר תמר ברמן, הטוקסיקולוגית הראשית של משרד הבריאות כתבה לי כי עלולים להיות חומרים מסוכנים בדשא סינטטי והיא צרפה את מחקרה העדכני מהשנה שעברה שמראה חריגות של חומרים מסוכנים שונים ביריעות דשא סינטטי בישראל )1(. ממצאים אלו דומים לממצאים של מחקרים אחרים )2(, אך להפתעתי המשך מכתבה מנמק את אי ההתנגדות של משרד הבריאות לדשא הסינטטי תוך הסתמכות על גופים רגולטוריים בארצות הברית. חשוב לציין שמחקרם של ד"ר ברמן ועמיתיה לא נבדק כלל לנושא המיקרו-פלסטיק וה- PAH( אף שבסקירת הספרות שעשו, הם מראים כי PHA הינו מזהם מרכזי של מוצרים אלו(. לאחרונה, נושא זה מדאיג את עולם המדע כי מיקרו-פלסטיק וננו-פלסטיק מזהמים כמעט כל מקום על פני הכדור, כולל מי שתייה ומזון, והם נמצאו בשכיחות גבוהה בתוך גופם של בני-אדם, בדם ובריאות ),3 4(. באחד הימים הייתי בפעילות בחצר עם ילדי הגן בו כל החצר מרופדת בדשא הסינטטי, הגיע עובד המועצה וניקה את הדשא הסינטטי במפוח עלים, שהעיף את האבק המזוהם הזה אל ריאות הילדים. עדיין לא ידועה לעומק ההשפעה ארוכת הטווח של חלקיקי המיקרו והננו-פלסטיק על גוף האדם. הנושא מעורר דאגה בקרב חוקרים ועדות לכך ניתן למצוא במחקר העדכני, שהביע חשש מנזק יש ו/או משחרור כימיקלים מחלקיקי הפלסטיק בתוך הגוף )7(. יש להניח שבהיותו של הפלסטיק חומר על בסיס שומני, הגוף מתקשה לסלקו והוא עלול להילכד בתוך רקמות שומניות, וביניהן מערכת העצבים. השחיקה של הדשא הסינטטי בחצר הגן היא עצומה, בעיקר במגע עם חול. יריעות הדשא הסינטטי מחזיקות מעמד שנים ספורות בלבד. באילת הן מחזיקות בין שנה לשלוש שנים בלבד. הן מתבלות לרסיסי מיקרו-פלסטיק. ידוע כי רמת הספיגה של חומרים ובכלל זה מזהמים, על ידי ילדים היא גבוהה יותר מאשר מבוגרים. הילדים גם נושמים את האבק המזוהם שעולה כאשר הם רצים, קופצים ומתגלגלים על הדשא הסינטטי. ההתפתחות החושית והמוטורית: אני עובד כמטפל רגשי-התפתחותי במוסדות חינוך. מעל 20 שנה עבדתי בגנים התפתחותיים. לדעתי, הרצון לגונן על הילדים מפני נפילה על הקרקע גובה מחיר יקר. סביבות ההתפתחות של ילדים השתנו באופן קיצוני תוך עשרות שנים בודדות. הגוף שלנו לא נוצר כדי להיות מותאם לקרקע מרופדת. מערכת שווי המשקל מתפתחת תוך מגע עם קרקע ותוך התמודדות עם מגוון מרקמים וטופוגרפיה מגוונת. אחת הסיבות המרכזיות לריפוד הקרקע בגנים היא טיעון בטיחותי. אף אחד אינו מעוניין שילדים ייפצעו כתוצאה מנפילה. אני טוען כאן שקרקע מרופדת באופן מלאכותי מונעת מהילדים לפתח את תודעת הבטיחות שלהם עצמם, ולכן הם יהיו פגיעים יותר לנפילות. גופם של ילדים מותאם לנפילות מגובה נמוך אל הקרקע. גם אם הדבר לא נעים, הנפילות הן חלק חשוב בתהליך פיתוח מנגנוני היציבות והמסוגלות של הילדים להתגבר על הנפילה, להתייצב מחדש ולשמור על יציבותם לצורך הליכה וריצה. הגיוני שמי שגדל בסביבה מרופדת, נפגע ביכולתו לשמור על עצמו במגוון סביבות בהמשך חייו. חצר הגן הייתה כלי התפתחותי, אליו הוקדשה מחשבה רבה מאוד על ידי נשות ואנשי חינוך מובילים אשר כתבו והדריכו גננות רבות בהקשר לתועלות ההתפתחותיות הקשורות בחשיפה לטבע וחצרות מגוונת. ביניהם היה יהושוע מרגולין ז"ל, שהכשיר אנשי ונשות חינוך בתחילת המאה העשרים ושתיאר את האינטגרציה החושית המתפתחת בטבע כמרכיב מרכזי בהתפתחות. כיום ידע אינטואיטיבי זה, זה מתוקף במדע העדכני. יאנוש קורצ'אק ציין בהתלהבות רבה בביקורו בכפר גלעדי בשנת 1936 את התפתחות הילדים שכף רגלם היחפה נוגעת באדמה. כיום אני פוגש בגנים שממת פלסטיק שמונעת מהילדים להכיר את עצמם בחוויית המגע באדמה ואת כל הקשור בחשיפה לעולם מגוון שיש בו טופוגרפיה, מגוון צמחים, אבנים, חיפושיות וחגבים. הילדים של ימינו לא נחשפים לכל אלה גם בשעות אחר הצהריים, רובם בבית מול מסך, או נעים בכבישים מחוג לחוג. משנתם הרלוונטית במיוחד היום, של מרגולין , קורצ'אק, מלכה האס, ואחרים פורצי הדרך, הושלכה לפח ברוב החינוך הפורמאלי. כאיש טיפול אני רואה שמניעת המגע הימיומי של הילדים בטבע גובה מחירים עצומים. חלק מהמחיר הוא המגפה האדירה של קשיי הוויסות למיניהם : לקויות בוויסות החושי וקשיים בוויסות הרגשי. הוויסות החושי והרגשי הרגשי קשורים אל האופן שבו האדם חש את עצמו בעולם. כישורי הוויסות העצמי מהווים נדבך מרכזי באיכות חיי האדם, בכישורי ההסתגלות שלו וביכולתו להגשים את הפוטנציאל הטמון בו. במניעת המגע של הילדים עם עולם הטבע המגוון, אנו עדים גם לפגיעה בחוסן הנפשי שלהם, ואנו פוגשים בקליניקה שכיחות רבה יותר של מגוון ההפרעות הנפשיות. לאחרונה ביקרתי במעון התפתחותי של ילדים בעלי צרכים מיוחדים. המעון מופעל על ידי המדינה. כל חצר המעון מרופדת משטח גומי מצמיגים. הילדים אינם יכולים לזחול על המשטח הזה, לא רק בגלל שהוא מתלהט במהירות, אלא גם כי הוא שוחק עד כדי כאב את הברכיים שלהם. הזדעזעתי, הרי פעילות הזחילה היא נדבך מרכזי להתפתחות אשכול רחב של כישורים מוחיים, ביניהם מוטוריים וכישורי למידה, קואורדינציה וויסות. אני מיישם עבודה התפתחותית וטיפולית בסביבות טבעיות ורואה תועלת רבה לבני ובנות כל הגילאים. חיסכון במים? ישנם רבים הטוענים לזכותו של הדשא הסינטטי שהוא חוסך במים. זה היה הטיעון של נציגה של השרה להגנת הסביבה, לאחר שפניתי אל השרה בעניין הזה. האם שימוש נרחב בחומר המזהם את מקורות המים בכימיקלים ורסיסי פלסטיק, הוא מענה הולם לבעיית המים? יש כאן פרדוקס תודעתי. אני עובד במוסד חינוכי בצפת. הדשא הסינטטי מתפורר וסיביו נפוצים לכל עבר. בסיס אגן הניקוז של צפת, הגליל העליון המזרחי, הגליל התחתון המזרחי, הגולן ועמק החולה היא הכנרת. מאות משטחי דשא סינטטי מנוקזים אליה. האם נבדקה תכולת המיקרו- פלסטיק במי הכנרת? האם יש הערכות מה יהיה בעוד עשור או שניים בנושא זה? המיקרוביום והמערכת האקולוגית: האם האדמה מסוכנת לילדים? מהו בעצם לכלוך או זיהום? כיום עולה במהירות נפח המחקרים המעידים על חשיבות החשיפה לאדמה לצורך חיזוק מערכת החיסון. האדמה היא מאגר ביולוגי רב משמעות לחיי האדם. מחקרים מראים שילדים שגדלים על אדמה בריאים יותר מאשר ילדים המנותקים ממנה )6(. הזיהום אינו אדמה טבעית, רוב הסיכונים לילדים של ימינו קשורים לתוצרי האדם ופעילותו וכמותן של האדמות המזוהמות עולה בתלילות. היבטים אקולוגיים: אדמה טבעית היא בעלת כמה שכבות והיא מאוזנת מבחינה אקולוגית. אוכלוסיית המיקרואורגניזמים הטבעיים הנם נדבך חשוב ביותר במערכת האקולוגית העולמית. רבים מהם מפרקים )חיידקים, פטריות(, המאפשרים את מחזור היסודות ורבים מהם סימביונטיים על שורשי הצמחים )ריזוספריה( וכן על ובתוך גופם של בעלי החיים. אדמה בריאה קולטת פחמן מהאטמוספרה באמצעות שפע המיקרו-אורגניזמים ושותפיהם, הצמחים. שיקום אדמות וצמחיה היא דרך אפקטיבית לקליטת פחמן מהאטמוספרה. העולם של ימינו מאבד מדי יום אורגניזמים רבים, רבים מהם חסרי-חוליות המהווים בסיס למערכת האקולוגית העולמית כולה. האם נחקרו סביבות החיים על פני הדשא הסינטטי ומתחתיו? ברור שהיריעות הללו משנות באופן קיצוני את סביבת החיים מבחינה כימית וביולוגית. לכן, סביר שיתפתחו בהן אוכלוסיות מיקרואורגניזמים שונות מאוד מהאוכלוסייה המקומית הטבעית. האם בין המיקרו-אורגניזמים שמתפתחים על הדשא הסינטטי ומתחתיו ישנם פתוגנים? האם דשא סינטטי עשוי להיות מאגר לחיידקים פתוגניים שמקורם בגוף האדם, כגון סטאפילוקוקס זהוב, היכול לשרוד שבועות ארוכים בתנאי יובש וחום. לדעתי, זו שאלה טובה למחקר. היבטים מדאיגים אלו מצטרפים לעובדה שהדשא הסינטטי הוא תוצר של תעשייה מזהמת מדלקים פוסיליים. כיום עולה המודעות לבעיית הכלים החד-פעמיים. תהליך מבורך! הדשא הסינטטי הינו מזהם סביבתי חשוב ביותר ומשום מה נראה שהעיסוק בו מטואטא "מתחת לשטיח" )העשוי דשא סינטטי(. החינוך הסביבתי: לאחר עשרות שנים של חינוך סביבתי, טביעת הרגל האקולוגית של האדם רק האמירה ומצב כדור הארץ מידרדר במהירות, כפי שפורסם בדוחות האחרונים של ה- IPCC( 8). אני מציג כאן טענה כי האפקטיביות של החינוך הסביבתי קשורה ברקימת קשר אישי-רגשי בילדות אל הטבע. אני טוען שככל שהילדים ינותקו ממרחבי ההתפתחות הטבעיים, יועצם הפרדוקס של החינוך הסביבתי. ככל שנחבר את הילדים אל הטבע, אל חושיהם ואל עצמם, כך ניצור קרקע תודעתית שתשפיע באופן חיובי על מצב העולם כאשר הם יהיו אזרחים, הורים ומקבלי החלטות. סוכני החינוך הסביבתי לא יכולים להיות אלו המרפדים כל פיסת מרחב-משחקי בפלסטיק. כיום ברור כי הנושא הסביבתי הוא נושא בריאותי. החינוך הבריאותי- סביבתי לא יכול להישאר נושא שולי, הוא חייב להיכנס אל מרכז העשייה ולהעסיק את כולנו. הפיכת גני הילדים למקורות של זיהום אינטנסיבי של פלסטיק, ומקומות המנתקים את הילדים מהמגע הישיר עם הטבע, מהווה פרדוקס חמור ומסוכן. אני מודאג מאוד מהמצב הקיים ומקווה כי הדברים שכתבתי ונורות האזהרה שאני מעלה, ימצאו אוזן קשבת. נושאים מורכבים אלו, הנוגעים בעתידנו ועתיד ילדינו, צריכים להיבדק לעומק, בכלים המדעיים המתאימים ויפה השעה קודם. מחקרים אלו יהיו הבסיס לקבלת החלטות מושכלת. אשמח להשקיע מזמני, להגיע לפגישות, ולסייע ככל הניתן בנושא הקריטי הזה ! בהערכה רבה, איתן שקד

השקייה בצינור או במחשב, מה עדיף?

שאלה:

אז אומרים שהכי טוב זה להשקות במחשב השקיה. לומדים את זה בכל קורס גינון כידע הכי בסיסי (אבל איך לא סבלתי את שיעורי ההשקיה בקורס תכנון נוף שלמדתי). מחשב השקיה! בטח! זה הכי טוב. מיומנות גננית בסיסית. ככה צריך וראוי לעשות. הצמחים אוהבים את זה, מגיבים לזה טוב, כמו תינוק שצריך לקבל את האוכל שלו בדיוק בזמן, ופורץ בבכי אם לא. ככה גם הצמחים. נעים להם לקבל מים בימים קבועים בשבוע, ובכמויות קבועות, ובמרווחי זמן קבועים (ואני אפילו שערו בנפשכם, אפילו יודעת שקוראים לזה אינטרוולים, סתם כדי להוכיח שלמדתי את זה). והם יגמלו לכם בפירות טובים.

מצד שני, מה עשו מאות אלפי חקלאים עד שהמצאנו את מחשב ההשקייה והטפטפת (המצאה ישראלית, מהגאוניות שבהן)? איך הם הצליחו לגדל מזון?

לא יודעת. אני יש לי גירסא דינקותא אחרת. כי אבא שלי, בן 85 היום, עדיין משקה את בוסתנו המרהיב ושופע הפירות - בצינור. ליתר דיוק שני צינורות. הוא חופר גומות מסביב לעצים, ומחכה בסבלנות עד שהערוגה תתמלא מים סביב העץ, ואז מעביר את הצינור לנקודה הבאה. ועד שזה קורה, הוא לא מבטל את זמנו: הוא מתבונן אל הנוף. הוא גוזם ענפים יבשים, הוא מחפה בקש ועלים ערוגות שכבר מלאו מים (את זה הוא למד ממני...), הוא קוטף סברס או אפרשזיף תלוי בעונה, הוא מפצח שקדים לשימורים, הוא מאזין לשיחת הציפורים על שני הברושים שנטע כאן איך שבאו לכאן לפני חמישים ושמונה שנה. הוא מדבר עם השכן. יש מלא דברים נורא נורא חשובים לעשות עד שהערוגה מתמלאת.

אז מה? אין ספק. הכי טוב זה להשקות בצינור. כי מי רוצה להפסיד את הזמן המיוחד עבור כל אלה?

מצד שני, השקיה בצינור גוזלת כל כך הרבה זמן ביום, שאפשר היה בזמן הזה לעשות הרבה דברים הרבה יותר פרודוקטיביים. כמו לכתוב במחשב, לנהל עוד פרוייקט, להרים עוד מסך, לעשות עוד שיחת טלפון.

ובאמת, מחשב השקיה גם מאפשר לצאת מהבית לשבוע, למי שיוצאים מהבית שלהם לשבוע (אני עדיין מתקשה להבין את זה כי כל כך טוב בבית, לא).

ובעצם, מצד שני, או שלישי או רביעי, איזו סבלנות יש לאבא שלי לכל העבודות הקטנות האלה - זה רק בזכות שהוא משקה בצינור, זה ברור (וגם בגלל שאין לו מסך). ובאמת, הוא בטוח הגיע לכזאת בריאות מופלאת בלי עין רעה בגיל שמונים וחמש, רק בזכות שהשקה בצינור.

אז מה אתם אומרים? מה עדיף לי?

תשובה: כיף להשקות בצינור, וזה גם תרגיל נהדר למוח, לזכור את כל הצמחים שיש להשקות, לא להחמיץ השקיות, ולברך לשלום כל צמח בגן. עם זאת זה מתאים אך ורק לעציצים של צמחים שאתם לא מתכננים לאכול את הפירות שלהם, או פרחים.

כדי שגן ירק או בוסתן יניבו פירות באופן משמעותי הם חייבים השקיה מסודרת, בכמות קבועה, ובמרווחי זמן קבועים כדי להבטיח לכם יבול. עץ שלא מושקה בצורה מסודרת יניב הרבה פחות אם בכלל. לכן, בהחלט להתקין מערכת השקיה, עם שני ברזי השקיה חשמליים אוטומטיים. אחד עבור גן הירק ואחד עבור עצי הפרי. בנפרד.

בגן הירק להשקות פעמיים ביום, עשר דקות בבוקר ועשר בערב שעתיים לפני השקיעה.

בקיץ אפשר גם רבע שעה.

בחורף אפשר רק בבוקר, כדי להבטיח שגם אם חלפו שבועיים שלא ירד בהם גשם, הגינה החורפית לא תיגווע להם. ובארץ מאוד נפוץ שגשם נעצר לימים ארוכים גם במהלך החורף היפה שלנו.

את הבוסתן להשקות יום כן יום לא (או 3-4 פעמים בשבוע בקיץ, ובחורף פעם בשבוע). חצי שעה בכל פעם, שעתיים לפני השקיעה.

בהצלחה

זרעי מורשת

מי שמוביל היום בארץ את שימור זרעי המורשת הוא הראל וויס, ותוכלו לבקר באתר שלו הנקרא 'זרעי מורשת'. איך לא? אצלו גם תוכלו למצוא מגוון זנים רחב. הוא משקיע ממרצו לחפש את הזנים המקומיים , שרובם בוייתו והושבחו כאן על ידי חקלאים יהודים חלוצים דווקא. הראל הוא אוצר מהלך של ידע בנושא זה ומקדיש לו את חייו. הוא גם מלמד כאן בבית יער בכל הקורסים החיים שלנו, ואני תמיד גאה לארח אותו.

תלמידי עידן אלקיים שלך לי כמה לינקים מעניינים בנושא:

1. מדריך לשימור זרעים בעברית http://www.bayadaim.org.il/2012/02/%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99-%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%AA/

2. קראו על שמירת זרעים בעיבוד רטוב:

http://www.bayadaim.org.il/2013/08/%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%9D-%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D/

3. קראו על שמירת זרעים בעיבוד יבש:

http://www.bayadaim.org.il/2013/09/%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%9D-%D7%91%D7%96%D7%99%D7%9C-%D7%A9%D7%A2%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%94-%D7%97%D7%A1/

חלזונות וחשופיות בגינה

מזיק הוא בפרמקלצ'ר רק מי שיצא משליטה והוא מפחית באופן משמעותי את היבולים שלכם.

בחורף אלה יכולים להיות החלזונות.

לכן יש למצוא אותם מיד לאחר הגשם הראשון, היורה. לצאת לגינה, להרים עציצים, אבנים, קרשים, סביב הערוגות, ובפינות הגינה, ולאתר אותם כשהם מתעוררים ולפני שהם יספיקו להטיל ביצים. ממש באותו יום של היורה. או אפילו קודם ליורה, כשהם עדיין בשנת הקיץ שלהם, דבוקים לפינות המוצלות המוסתרות בגינה.

ואז להשליכם לפח אחר כבוד.

אחר כך הם כבר יתרבו במהירות אדירה. ושום דבר לא יועיל.

הטורף הטבעי שלהם שאפשר להביא לגינה הוא אווזים וברווזים, שינקו אותם.

יש המפזרים מלח, או מלכודות בירה בגינה כדי ללכוד אותם.

אבל העיצה הטובה ביותר היא לתפוס אותם כשהם עדיין בשנת הקיץ. אל תתעוררו מאוחר מידי.

בהצלחה

יער צופני תוצרת בית

שתילת מרעה צופני לחרקים מאביקים בר (או לדבורת הדבש)

                             – הרחבת הקצוות הלכה למעשה

כדי לגדל אפילו רק שתי כוורות דבורים בגינה, כדאי מאוד ללכת וללמוד אצל כוורן מנוסה (היום קוראים להם דבוראים...). ולא לכולם מתאים להתחיל לגדל דבורים.

אך יש משהו חשוב לא פחות (ואולי אפילו יותר) שכולנו יכולים לעשות בגינות שלנו, בבתי הספר, ולאורך כל הגדרות והשבילים בשכונה.

והוא: לגדל מזון לדבורים ולשאר מאביקים.

האנושות יצרה סביבות חיים מגוזמות מידי, סטריליות מידי, ואנחנו יכולים להשיב למרחב את הסבך הפורח, שהוא בית הגידול של המעופפים כולם – מחרקים עד ציפורים. כולם חיוניים להאבקת יבולי המזון שלנו, ועולם הצומח בכלל.

אגב, אם במקרה יש לכם גישה לאדמה חקלאית או שיש לכם משק, תוכלו לקבל חינם ממשרד החקלאות וקק"ל שתילים לפיתוח מרעה צופני – ולקחת חלק פרויקט כלל ארצי חשוב.

מלאו את הקצוות של הגינה שלכם, של הרחוב שלכם,

אז הנה רשימה של צמחי צוף. 

עצי צוף: אקליפטוס – כל סוגי האקליפטוס חביבים על הדבורים. חרוב, מכנף נאה, שקד מצוי, מרווה רפואית, רוזמרין בלו לאגון, רותם המדבר, אחירותם, ברכינטון אוסטרלי, פיטוספורום, שילטית מקומטת, אשל הפרקים, מורניגה מכונפת או רותמי, צרסידיום פרחוני, גרווילאה מכל המינים, בוהיניה מכל המינים, לבן עלה מכל המילים (נקרא גם לויקופילום), אלווי מפוספס, ארימופליה מכל המינים, בזיליקום מכל המינים.

צמחים מטפסים פורחים מומלצים לשתילה על גדרות: אלמון הודי, טיקומית הכף, עופרית הכף, רוסליה שבטבטית, יסמין מכל המינים, סביון צהוב, הרדנברגיה סגולה, סוזי שחורת העין (או מינים אחרים של תונברגיה מטפסת), אורנית לוהבת, שעועית החילזון ועד רבים וטובים.

בהצלחה!

כל אחד יכול לעשות – דברים פשוטים

למען בריאה בריאה

הרשימה הבאה עלולה להישמע מרתיעה עבור מי שבפעם הבאה נכנסים בסוד אורח החיים הסביבתי. לכן אנו מציעים להכשיר קבוצה של כ- 100 מדריכים מכל הארץ, בהשתלמות בת יומיים, אשר יסתובבו ברחבי הארץ בישובים הסמוכים למגוריהם וילמדו את המעוניינים (במפגש קצר של כשעתיים וחצי) כיצד לנהל משק בית ידידותי לסביבה.

במישור החינוכי, לצד השתלמות המדריכים והסדנאות ברחבי הארץ, אפשר להקים רשת אינטרנט שמהווה פורום מענה לשאלות ותשובות בנושא סביבה ובנושא סביבה והלכה.

הרשימה לפניכם נועדה אם כן רק להציג עד כמה רבים הם הדברים שאנשים יכולים לעשות למען הבריאה בקלות וללא שינוי רב בהרגלים. 

יש לציין כי ההצעות להלן עלולות בטעות להראות בעיני מישהו כחסרות חשיבות או קטנוניות, אך יש לזכור שהן נבחרו בקפדנות על ידינו מתוך הבנה עמוקה את הסכנות הכרוכות באורח חיים בזבזני ובאורח החיים המונהג.

קשר לאדמת הארץ

קומפוסט ביתי: מתחת לכל בניין עירוני אפשר להעמיד פינת קומפוסט, אליה ישליכו הדיירים את כל השיירים האורגניים מביתם. 50% מהפסולת המגיעה למטמנות מקורה בחומר אורגני אשר אינו יכול להתפרק במטמנה. אבל אם משליכים אותו בערימה מתוחמת ונאה בחצר הוא הופך תוך חודשים ספורים לקומפוסט משובח. את הקומפוסט אפשר לאסוף פעם בחצי שנה ולחלק אותו לעצים בגינתכם או אפילו לעצי שדרה, או סתם להניחו בגן. הכל חוזר להיות אדמה. אפשר לבנות מיכל קומפוסט ממשטחי עץ ישנים, מרשתות, או לקנות מיכל קומפוסט מהודר יותר. חלק ניכר מהסדנא יוקדש ללימוד חשיבות הקומפוסט הביתי ולאופן הכנת קומפוסט טוב ללא זבובים וללא ריחות.

מבצעים לריבוי צמחים מקומיים: שמירת זני מורשת מקומיים של עצים ושל ירקות היא בחשיבות עליונה בעידן בו תאגידי זרעים מארה"ב משתלטים על המגוון הגנטי וגורמים לאיבוד של אלפי זני מאכל בראשיתיים דרך הכלאה מעקרת ודרך הנדסה גנטית. בכל שכונה יכולים אנשים פרטיים שמוצאים עניין בנושא להרבות מינים של עצים מקומיים וצמחים מקומיים אחרים. אפשר לעשות זאת החל מהגשם הראשון ועד המלקוש, מתשרי עד ט"ו בשבט. העונה המתאימה יותר לחגיגת נטיעות בארץ היא תשרי (ולא ט"ו בשבט כנהוג).

למידת דרכים ידידותיות לעבודה אדמה תוך הבנת צרכיה הטבעיים של הקרקע. לגננים חובבים ביתיים או לגנני – הישוב ולחקלאים, בהתאמה (אסטרטגיות כגון גידול משולב, פוליקולטורה, זבל ירוק, סוולים). .

מזון (תזונה אקו-כשרה)

העדיפו מזון לא מעובד, בצורתו הטבעית/גולמית הקרובה לטבע

העדיפו מזון אורגני, שגדל ללא ריסוסים כימיים. השקעה במזון כזה היא כביטוח חיים. חיסכון רב נגרם מאורח חיים אקולוגי כפי שנגזר מהטיפים האחרים שהצענו – והוא שמאפשר השקעה במזון איכותי ללא רעלים. כדאי לפחות לילדים כי רגישותם גבוהה.

העדיפו מזון שנמכר ללא אריזות (למשל פירות וירקות, למשל עוגיות ממאפייה ולא בקופסאות פלסטיק שאחר כך מושלכות, פירות יבשים וקטניות ודגנים במשקל ולא באריזות מוכנות, למשל גבינות ובשר במשקל ולא באריזה, למשל גלידה במשקל מגלידריה בכלי שהבאתם מהבית ולא בכלי פלסטיק)

אם קונים מזון ארוז אז כדאי להעדיף אריזת נייר על פני אריזת פלסטיק או קלקר. הימנעו מאריזות של פלסטיק קשיח וקלקר (למשל סוכר באריזת נייר עדיף על אריזת פלסטיק. או גלידה באריזת נייר עדיף על פני גלידה במיכל פלסטיק).

הגיעו לחנות עם סלי בד משלכם והימנעו מלקחת שקיות (אפשר לכבס שקיות רגילות במכונת כביסה כרגיל ולהשתמש בהן שוב ושוב).

עדיף לבשל מזון על הגאז מאשר במיקרוגל או בתנור חשמלי. יותר בריא לאדות ירקות מאשר לבשל בתנור.

יש הרבה דברים שאפשר להכין בבית לבד, ולהימנע מלקנות אותם, למשל רסק עגבניות, עוגות הבית יותר טעימות ובריאות מכל "עוגות הבית" הקנויות, חומוס וטחינה – כמה קל להכין טרי בבית. "מנה חמה" – אפשר לקחת לעבודה קופסא עם אורז, כמה ירקות טריים חתוכים, וקצת זרעי חמניות, שמן זית ולימון. כך חוסכים הרבה אריזות.

כדאי לגדל נענע, מרווה, פטרוזיליה, כוסברה וצמחי תבלין אחרים באדנית על החלון.

כדאי לשתול מתחת לכל בניין משותף כמה עצי לימון שיספקו את תושבי הבית. אם יש מקום אפשר גם להוסיף עצי תאנה, רימונים, שקדים וזיתים.

צרכנות

עדיף לקנות כל דבר שהוא אצל בעלי עסקים זעירים מקומיים, כך למשל עדיף לקנות במכולת בבעלות מקומית מאשר בסופרמרקט, ועדיף לקנות אצל נגר מקומי מאשר בחנות המייבאת ריהוט מחו"ל. וכן הלאה לגבי בגדים, צעצועים, וכל דבר.

עדיף להשתמש בכלי אוכל רב פעמיים על פני כלי אוכל חד פעמיים, אבל אם חייבים חד פעמי אז עדיף להשקיע ולקנות כלי אוכל חד פעמיים מנייר, ולהימנע לחלוטין מכלים מפלסטיק או קלקר שגורמים נזק סביבתי אדיר הן ביצורם והן לאחר השלכתם. (כיום כלי נייר יקרים יותר, לכן כדאי אולי לפעול להוזלה של כלי הנייר באזורים דתיים).

באופן כללי תמיד להעדיף את הרב פעמי על החד פעמי (למשל ממחטת אף רב פעמית על גבי טישו חד פעמי, סכיני גילוח רב פעמיים, כפפות גומי רב פעמיות, מטלית מטבח ממגבת ישנה גזורה או מטלית מטבח מנייר, אריזות רב פעמיות לסדנדוויץ' ופרי שלוקחים לבי"ס או לעבודה), עט רב פעמי (פרקר) עדיף, סוללות נטענות עדיפות על סוללות חד פעמיות וכן הלאה).

לקנות דברים מחומרים מתכלים (פלסטיק וקלקר אינם מתכלים לעולם). (לדוגמא, מנקי אוזניים מעץ ולא מפלסטיק/בשקית דקה ולא בקופסת פלסטיק עבה), קיסמי שיניים מעץ ולא מפלסטיק, חמאה או מרגרינה בעטיפת נייר ולא בפלסטיק קשיח, יוגורט בזכוכית ולא בפלסטיק, סוכריות ללא עטיפות או בעטיפת נייר, שמן בבקבוק זכוכית או בפחים גדולים מפח, חלב ומיצים באריזת נייר או שקית אבל לא בבקבוק פלסטיק,  פתיליות למאור ולשבת ונרות שמעוות דבורים  במקום נרות פראפין לבנים).

העדיפו תמיד תוצרת כחול לבן, (גם אם יותר זול לקנות משהו מארה"ב או להדפיס ספר בטורקיה – העדיפו לחזק מפעל מקומי. העדיפו תוצרת חקלאית מקומית, שירותים וטיפולים מקומיים, בגדים מתוצרת מקומית וכן הלאה).

בקבוקים בפיקדון הקפידו להחזיר לחנויות ולנקודות האיסוף. עדיף לרכוש משקאות בבקבוקים המיועדים להחזרה מאשר באלה המיועדים להשלכה.

להרבות להשתמש בחנויות יד שנייה וגמח"ים לכל קניה, ולהפחית בקניית מוצרים או בגדים חדשים. עודדו החלפות של צעצועים/בגדים/כלים בין שכנים. להימנע מלהשליך דברים ישנים במצב טוב – תמיד למצוא מי זקוק להם.

להימנע מקניות של דברים מפלסטיק, ולהשתדל להמעיט בקניות באופן כללי בכל התחומים. חזרה לפשטות, קוראים לזה.

ניקיון הבית

להימנע משימוש במתקנים שמפרישים חומר לשירותים בקביעות. זה יוצר זיהום בלתי הפיך למי התהום שלנו – כלומר למים שאנחנו שותים. כדאי לדעת שכל מה שאנחנו שופכים לחור הניקוז בבתים שלנו חוזר אלינו בסופו של דבר דרך הגידולים החקלאיים שאנו אוכלים (כל מי הביוב בארץ מושבים לחקלאות), אם המים מלאים רעלים – כן גם מזונינו המושקה במים אלה. כדאי לדעת שכל חמרי הניקיון רגילים מכילים רעלים המסוכנים לבריאות בני הבית ולבריאות הבריאה

בכל מקום שאפשר השתמשו בחומרים טבעיים תוצרת בית לניקוי בריא ולא מזהם: לימון וחומץ. סודה לשתיה. שמן נדיף עץ התה (מחנות טבע) מסיר פטריות. ובכלל יש המון תערובת ניקוי למטבח, לבית, לאמבט וכולי, משמנים נדיפים (ראו בספר "ניחוחות מרפא" מאת ואלרי אן וורווד). 

מסירי שומנים, אקונומיקה ומבריקי מתכת הם החומרים המזיקים ביותר. מומלץ להימנע משימוש בהם לחלוטין.

במכונת הכביסה חשוב להשתמש בחומרים אקולוגיים כגון אגוזי כביסה או נוזלי כביסה מחנות טבע. אפשר להזמין אגוזי כביסה באינטרנט. בכל מקרה נוזל כביסה עדיף על אבקות כביסה שמכילות הרבה יותר מלחים ולכן יותר מזהמות. כדאי להימנע משימוש במרככי כביסה שנשארים על הבגד ואז באים במגע עם הגוף – וזה מסוכן לבריאות.

אם אתם ממש לא מסוגלים לוותר על הדטרגנטים הכימיים ה"רגילים" (אי אפשר לקרוא להם 'חומרי ניקוי' כי הם הרי חמרי זיהום ממש) - לפחות הפחיתו לחצי את כמות חומרי הניקיון בה אתם משתמשים בכל פעם (חצי מהמומלץ על האריזה).

אפשר לכבס מטליות רצפה. במטבח עדיף להשתמש במטלית נייר על פני מטלית קנויה. או להשתמש במגבת גזורה לריבועים קטנים כמטלית ולכבס אותה במכונת הכביסה.

תחליפים למטהרי אוויר כימיים: הדלקת גפרור, קטורת או שריפת עלי מרווה יבשים. או לחילופין שימוש במבער שמנים מחנות טבע, או לחילופין הכנת תרסיס אישי משמנים נדיפים: כוס מים, כף אלכוהול, ו- 20 טיפות שמן נדיף בריח חביב עליכם.

צביעת הבית רק בסיד או צבע על בסיס מים. כדאי להימנע מצבעים על בסיס פלסטי.

מיכלי אחסון לבית עדיף בסלי קש גדולים על פני מיכלי פלסטיק. אותו דבר לגבי ריהוט גן מקש, עדיף על פלסטיק.

הגוף

כל מיני קרם הגוף עדיף לקנות בזכוכית ולא בפלסטיק, ובכל מקרה לטובת בריאותכם ובריאות הסביבה עדיף לקנות מאנשים שמייצרים בבית או מחנות טבע.

סבון רגיל (ועדיף סבון שמן זית טבעי) עדיף גם לחפיפת ראש במקום שמפו מהודרים שמזיקים לבריאות. כך תחסכו גם את קניית הפלסטיקים של השמפו, אשר השלכתם מזיקה לטבע. 

חיתולים רב פעמיים (עם סקוצ'ים, לאו דווקא טטרה) משתלמים יותר כלכלית, בריאים יותר לתינוק (בחיתול חד פעמית יש חומרים כימיים אשר גורמים לעקרות ולסרטן באיברי הפוריות בגיל מאוחר יותר גם לבנים וגם לבנות). חיתול חד פעמי הוא נזק סביבתי כביר.

תחבושות הגייניות רב פעמיות לנשים, אפשר לתפור לבד או לקנות תחבושות בד עם כנפיים וכפתור, נוחות ונעימות, לשימוש רב פעמי. טמפונים אך ורק מכותנה אורגנית. תחבושות חד פעמיות או טמפונים מכותנה לא אורגנית מכילים חומרים רעילים המסכנים את פוריות האישה.

משחת שיניים בשפורפרת ממתכת ולא פלסטיק (למשל של וולדה, או מחנויות טבע). לא רצוי להחליף את מברשת השיניים לעיתים קרובות כלל, זה טוב שהמברשת מתרככת ואז אינה פוגעת בחניכיים).  לחילופין אפשר להכין משחת שיניים ביתית מכפית סודה לשתיה, עם עלי מרווה טחונים, מערבבים ומוסיפים 2 טיפות של שמן נדיף מנטה, טובלים את המברשת הרטובה ומצחצחים).

מנקי אוזניים מעץ ולא מפלסטיק/בשקית דקה ולא בקופסת פלסטיק עבה), קיסמי שיניים מעץ ולא מפלסטיק

הספר "ניחוחות מרפא" מאת ואלרי אן וורווד מסביר לפרטי פרטים איך להשתמש בעשרה שמנים נדיפים בלבד לכל צרכי הגוף והבית כתחליף לרעלים הכימיים הרגילים. שמנים נדיפים אפשר לקנות בחנות טבע, קונים את הערכה המומלצת והיא מספיקה לשנתיים בערך, כך שההשקעה הכספית אינה גדולה. יש בספר מאות מתכונים לתרופות ביתיות, לנשים, לילדים, לגברים, לחגים, לניקיון הבית, לניקיון הגוף, לבישול, לחיות מחמד, והכול טבעי. 

דפוס ולימודים

עדיף להדפיס ספרים על נייר 100% ממוחזר. 

בלימודים או לכתיבת עבודות עדיף להשתמש בניירות שצידם האחד משומש, ולאגדם בתוך קלסר במקום במחברת קנויה. מחברת קנויה משמעותה עוד עצים שנכרתו. הגדלת ביתנו לא אמורה להקטין את יערות העולם.

עדיף להחליף ספרים בספריה או בין חברים או בגמ"ח, ולהימנע מקניית הרבה ספרים חדשים, כל ספר הוא עץ שלם בממוצע. פחות עצים זה פחות חמצן נקי.

עדיף עט רב פעמית ממתכת על חד פעמית מפלסטיק. עיפרון עדיף על עט.

עדיף להדפיס בבתי דפוס זעירים בארץ מאשר בבתי דפוס בארצות אחרות.

עדיף להשתמש בסרט נייר להדבקה על פני צילוטיפ פלסטי

עם ילדים להכין דבק מתערובת של קמח לבן ומים , ולהימנע משימוש בדבק פלסטי ככל האפשר

במדפסת עדיף להדפיס תמיד על נייר משומש. ולשים לב לא להפריז בהדפסות. תמיד עדיפה מדפסת שאפשר למלא מחדש את מתקן הצבע שלה.

צבעי פנדה וצבעי עיפרון עדיפים על לורדים וטושים מפלסטיק אשר מזיקים לסביבה.

צעצועי עץ או בד או צעצועים משומשים עדיפים על צעצועי פלסטיק. צעצועים תוצרת הארץ עדיפים על צעצועים מסין.

אפשר להפוך מעטפות ולהשתמש בהן שימוש חוזר.

אפשר להכין לבד פתקיות תזכורת, ואין צורך לקנות פתקיות מוכנות.

נייר לבן תמיד עדיף על נייר צבעוני. הצבעים שבנייר מזהמים את מי התהום הן בתהליך היצור והן לאחר ההשלכה.

חיסכון באנרגיה

אפשר להתגבר על מחסור המים הלאומי, אם כל אחד יקפיד על חסכון במים. כדאי להתקין חסכני מים בכל ברז בבית, חשוב לסגור את הברז בעת צחצוח/גילוח/סיבון.

מומלץ להפחית למינימום את מספר מכשירי החשמל בבית. לוותר על מכשירים מיותרים (למשל מיקרוגל שמזיק לבריאות ולבריאה, טלויזיה, מייבש כביסה (למה לא לייבש בשמש) או מייבש שיער (למה לא לייבש במגבת?). כל משפחה תקבע על מה היא יכולה לוותר.

מכשירים הפועלים על גאז הם ידידותיים לסביבה יותר ממכשירי חשמל (לבישול, לחימום מים, לרכב).

דוד שמש במקום דוד חשמלי. זה כל אחד יכול להרשות לעצמו. למרבה הצער היום רק עשירים יכולים להרשות לעצמם להתקין גם קולטנים מיוחדים הממירים את אנרגיית השמש לחשמל עבור שאר מכשירי החשמל בבית.

נסיעה באופניים והליכה ברגל בריאה לגוף ולנפש, ולסביבה, ומפחיתה זיהום של נהיגה ברכב. כשהולכים ברגל אפשר גם לפגוש שכנים, מה שאין כן ברכב.

נסיעה ברכבת או ברכב ציבורי גדול עדיפה על נסיעה ברכב פרטי.

מגורים סמוך לדברים אותם אנחנו צורכים על בסיס יומיומי היא הבחירה הכי אקולוגית (קרוב לגן/לבית ספר/להורים/לבית הכנסת/למכולת).

מגורים בעיר הם ידידותיים יותר לסביבה ממגורים בכפר, אלא אם כן אתם מגדלים את כל מזונכם על האדמה שברשותכם.

גידול דשא אינו אקולוגי: משקיעים הרבה אנרגיה ורעלים כדי שהדשא יצמח, ואז משקיעים הרבה אנרגיה ורעלים כדי שהדשא לא יצמח. גידול דשא פוגע בכשירות האדמה לשמש כמאגר מי תהום.

מיחזור מים אפורים והפסקת ייצור ביוב (ל"מתקדמים" בלבד):

כמוסבר בספר "זבלאנושי" מאת ג'וזף ג'ניקינס. נושאים אלה יוסברו למתעניינים בלבד, באופן מעשי, תוך סיור במשק צוף בפרדס חנה, המיישם את כל הטכנולוגיות-הפשוטות הללו הלכה למעשה. ניתן לערוך סדנאות בנושא מים למתעניינים בנושא.

בישול בתנורי שמש.

הסבת רכבים לנסיעה על ביודיזל או גאז.

יזמות עסקית אקולוגית מקומית

יערות העולם נכרתים בקצב מסחרר. עידוד בתי דפוס יהודיים להדפיס ספרים על נייר 100% ממחוזר, יוזיל את מחירו בארץ (העומד כיום על פי 3-5 ממחיר נייר מעץ). או לפחות לצאת בהדפסה גדולה של ספרי תנ"ך על נייר מוחזר. הוצאת יער תוכל לסייע בתהליך. כמו כן ניתן לעודד יוזמה להקמת מפעל יהודי לייצור נייר 100% ממוחזר מקומי לצורך ספרי קודש. "ויותר מהמה בני היזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגעת בשר" (קהלת יב, יב)

ניתן לעודד יזמות להקמת מפעלים יהודיים אקולוגיים, כגון מפעל לייצור כלים חד פעמיים מעלים או קרטון, או מפעל לחיתולים רב פעמיים לפעוטות, ותחבושות רב פעמיות לנשים.

עידוד חנויות לכלים חד פעמיים לצאת במבצעים על כלים חד פעמיים מנייר ולהגדלת הסחורה מנייר (שקשה למצוא היום).

הכנסת תכשירי ניקוי אקולוגיים לבית ולגוף במשקל בגלונים, למילוי חוזר בבקבוקים אישיים בגמח"ים ובמכולות בישובים דתיים.

עידוד מכולות בבעלות יהודית להביא סחורה אורגנית במשקל (דגנים, קטניות ופירות/ירק). או עידוד להקמת קואופרטיבים למזון ארוגני מוזל (הנפוצים מאוד בישובים חילוניים ).

עידוד ישובים להגברת אגירת מי גשם מקומיים מתוך כבוד למשאב זה אליו אנו משתוקקים בתפילותינו. דרך אסטרטגיות כגון חפירת "לימאנים" ו"סוולים" לשטחי בוסתנים סביב הישוב, הגברת החיפוי, אגירת מי גשמים מכל רפת, מדרון ולול. הדבר יגביר את יראת החקלאי למקור המים המרווה את אדמתינו, הקב"ה.

ללא ארעיו"ת = קניות בנות קימא

אתם יכולים להעתיק את הפתק הזה ולשמור אותו בארנק שלכם, תזכורת לאקו-שופינג.

קניות במשקל (ללא אריזות)

קשה לדמיין את החחים היום ללא אריזות. נדמה שהכול מגיע היום באריזות, בגדים, צעצועים, אוכל, מים, דלק.

הכוונה בעיקר לאריזות פלסטיק וקלקר. אריזות נייר או צנצנות זכוכית זה בסדר. ובחלק ב' של ספר זה אציע אינספור תחליפים לדברים שאתם רגילים לקנות בפלסטיקים, למי שמעוניין לדעת.

שם אציע גם דרך לעשות קניות מרוכזות, בכמויות גדולות ובמשקל.

קניות אורגניות (ללא רעלים)

שלוש סיבות טובות לעבור לקניות אורגניות:

א. הטענה הכי נפוצה בעניין זה היא "למי יש כסף". אך יש לזכור כי משפחה בת 4 נפשות שקונה לפי "ללא ארע"יות" משלמת פחות ממשפחה זהה שקונה כל מה שמתחשק, בלי חשבון. אבל הראשונה נהנית ממזון אורגני. מה שאותה משפחה "חוסכת" בצד אחד, היא יכולה להרשות לעצמה להשקיע במוצרים אורגניים טבעיים מן הצד השני.

ב. זה ביטוח חיים אמיתי! ביטוח בריאות, במקום הנחה בקופת חולים... להשקיע מלכתחילה במזון שהוא נקי מרעלים. אם חס וחלילה מישהו ממשפחתכם יזדקק לניתוח מסובך ויקר -  האם לא תהפכו את העולם להשיג את הכסף? למה שלא תעשו את זה כבר עכשיו. תשקיעו בעצמכם. חקלאים רבים עברו לחקלאות אורגנית מסיבות אישיות בריאותיות, לאחר שהגיעו לבי"ח בגלל הרעלות חמורות בכליות ובכבד.

ג. טענה נפוצה נוספת שאנשים מעלים על החקלאות האורגנית היא "הכול רמאות! זו תמימות להאמין שהאוכל שבחנות האורגנית הוא באמת אורגני!". אשרי התמימים... כשאתם קונים בסופר או בשוק, תהיו 100% בטוחים שהסחורה שקניתם אינה אורגנית. כשאתם קונים בחנות טבע, עם תו תקן של הארגון לחקלאות ביולוגית או אגריאור, המפקחים על מזון אורגני, אז לפחות 50% שזה יהיה אורגני.

קניות גולמיות (ללא עיבוד)

אם אני רואה "תאריך לפקיעת תוקף" על המוצר אני מעדיפה לא לקנות אותו. על מלפפונים או תפוחי אדמה פשוט רואים כשפג תוקפם. כל אחד יודע לקבוע בעצמו מתי חלב, ביצים או לחם כבר לא ראויים למאכל. בכל הנוגע למזון שמשפחתי ואני צורכים אני רוצה לסמוך על החושים שלי, בכל על המישוש, על מראה עיניים, על הריח והטעם. פעם אנשים ידעו למשש חצילים, או לרחרח גבינה, זה מוצא חן בעיני.

אני מבקשת לקנות רק מוצרים שקרובים לצורתם הטבעית, שדומים לעצמם,

אני מעדיפה להימנע מלקנות מוצרים שעברו עיבוד, או שהוסיפו להם חומרים משמרים, או צבעי מאכל, או חומרי טעם וריח כימיים. אני רוצה לראות ולהריח מה אני קונה. 

קניות מקומיות, כחול לבן (ללא יבוא)

אני מעדיפה לקנות כחול לבן, כי רק כך אני יכולה להבטיח שאני תומכת בכלכלה המקומית הישראלית, ולא בכלכלה של השוודים, הסינים או האמריקאים. אני רוצה לחזק את הארץ שבה אני חיה. כשאני קונה מוצר שמיוצר בסין או בתורכיה בזול, זה גול עצמי לכלכלה המקומית. על כל מפעל שנפתח בסין, נסגרים שני מפעלים באשדוד ובקריית מלאכי. זה יוצר אבטלה כאן. נכון שזול יותר להדפיס ספרים בהודו או בטורקיה, אבל מי שחושבים שזה גם "יותר כלכלי" שוכחים להכניס לחשבון גם את העלויות של זיהום האוויר, המים והאדמה שנגרמים כתוצאה מכך שאנחנו משחקים ב"כפר גלובלי".

לכן אני אשקיע תשומת לב כדי למצוא את המוצר המקומי, בין אם זו מיטה חדשה, או גבינת גורמה, או בגדים.

קניות בבתי עסק זעירים (ללא תאגידים)

אבל יותר מזה, אני מעדיפה מוצר שהוא מקומי כל כך, עד שאני מכירה באופן אישי את מי שמייצר אותו. כלומר, מיטה מנגר מקומי, גבינה ממחלבה או דיר שקרוב לאזור מגורי, או שכנה תופרת. ככה אני מחזקת את השכונה שלי. אכפת לי מהשכנים שלי, ואני שמחה להכיר אותם אישית ולדעת מה יש להם להציע. ולספר להם מה יש לי להציע. מסתבר שלכל אחד יש מה להציע. כשמחפשים מגלים שבכל שכונה יש שפע של כישורים וכישרונות, שאנשים יכולים לעזור אחד לשני.

כשאני קונה במכולת המקומית הקטנה שבשכונה אני מחזקת את בעלת המכולת שהיא שכנתי, וכשהיא חיה בשפע ומרוצה יותר, אז אני נהנית משכנים רגועים ושמחים יותר. כשיש לה מספיק לעצמה היא פתאום מחליטה לשתול שני עצים בכניסה לביתה או לצבוע את הקיר המקולף, אז אני עצמי נהנית מהשקעתה – השכונה יותר אסתטית, יותר נעימה, האוויר יותר נקי, יש צל ברחוב, וכולם יותר רגועים מסביב.

כלאיים וחברותות צומח בגינה – האם יש סתירה?

חברותות צומח נקראות גם 'גילדות' בפרמקלצ'רית. הכוונה היא לצמחים רב שנתיים הנשתלים זה לצד זה, באופן שהם מיטיבים זה עם זה, ויוצרים שפע מכופל ומשולש בגינתכם.

הנושא הזה רחב והקדשתי לו חוברת שלמה, עם המון דוגמאות מעשיות לרעיונות לגילדות וחברותות מוצלחות.

יש שם גם התייחסות רחבה לגידול חברותות של צמחים חד שנתיים בגן הירק.

מאוד ממליצה על החוברת הזאת, יחד עם החוברת 'ירקות רב שנתיים', שתיהן יחד יעניקו לכם את כל המידע הנחוץ.

הנה שתי החוברות כאן (העתיקו והדביקו את הלינק הבא, או חפשו כאן באתר את הדף 'החוברות של טליה').  החוברת האדומה והחוברת הירוקה יספקו לכם את כל המידע הנחוץ בתחום.

https://www.yaarbooks.com/he/162

בסוף החוברת 'חברותות צומח'  תמצאו גם התייחסות לכלאיים, ותראו שאין שום סתירה בין חברותות צומח לכלאיים.

שימו לב שאין כלאיים (כלא, הכלאה) בצמחים רב שנתיים כמו עצים, צמחי תבלין מעוצים (עם קליפת גזע עצית), שיחים פורחים רב שנתיים.

כמו כן אין כלאיים בפרחים ובעשבי בר.

בעיית הכלאיים קיימת אם כן רק בגן הירק, בגפנים, ובגידול דגנים וקטניות.

והיא קלה לפתרון.

מדשאה – למה דשא ואם בכלל

קודם כל נתחיל בכך שיש הבדל של שמיים וארץ בין 'דשא' (מדשאה) לבין 'עשב'.

העשב הוא  ברכה גדולה בגינת הפרמקלצ'ר, אין דבר כזה 'עשב שוטה', ולמהפכה הגננית העמוקה הזאת מוקדשים כל השיעורים הראשונים בקורס הדיגיטלי שלי, 'גינת הפרמקלצ'ר של טליה'. מאות גננים וחקלאים כבר שינו כיוון וראו ברכה בגן ובשדה בעקבות תודעה חדשה זו. אז כדאי.

כאן אני מתייחסת לשאלה ששואלים הרבה: א. האם כן או לא לגדל מדשאה בגינה. ב. ולמי שהחליט שלא, אז איך נפטרים מדשא שפולש ? או כמו שכתבה לי מישהי, 'ניסיתי לעקור אותו וזה מייגע מה עושים? הצילו!'

באמת הצילו!

תשובה: ליד אחת הגינות הקהילתיות שלי מישהו מהקהילה התנדב ושתל דשא, הוא חשב ואמר ש'דשא זה עיקר הגינה'. אני חשבתי שיער זה עיקר הגינה. וחשבתי שאין מה להתווכח, כי הגינה הקהילתית כהגדרתה היא גם שלו. וחוץ מזה הדשא נשתל באישון לילה, ואני בלילה ישנה (וליבי ער).

כך או כך, הוא היה שם.

הנשים והנערות שעובדות בגינה בילו ומבלות שעות ארוכות לאורך קו המפגש בין גינת היער שלנו לבין המדשאה.

למעשה, המדשאה שהייתה ירוקה בהתחלה, כי הושקתה בממטרה פעמיים ביום, נזנחה מהר מאוד, והפכה חריבה מכוערת.

מדשאה זה ההיפך מעצים. בעצים משקיעים פעם אחת והם משגשגים לתמיד. בדשא צריך להשקיע עד עולם, כשיעבוד. האיש ששתל גם הזניח ולא השקה, ולא זיבל, והמקום היחיד שמפלצת הדשא יכלה עוד למצוא לה מזון היה כמובן ב... גינת היער שלנו.

אללי.

העישוב, כמו שאת אומרת בשאלתך, לא עוזר. התחלנו במשחק עם ילדי הקהילה. קראנו לו 'היצר הטוב' וה'יצר הרע'. לא יהיה לכם קל לנחש מי מהם (העצים והדשא) הוא היצר הזה והשני. ככה זה בחיים, מאבק איתנים בין הרעים לטובים, והטוב תמיד מנצח. תמיד. תמיד. (אם זה כבר לא ברור לכם בואו לקורס תכנון פרמקלצ'ר עם טליה דווקא, כי הקורס הזה שונה משאר הקורסים דווקא בנקודת האופטימיות המידבקת).

טוב, אז איך עושים את זה? איך נפתרים מהדשא?

על כך בפוסט של השבוע הבא.

וסט שני על דשא, המשך משבוע שעבר:

אז הבנו שהדשא הוא יצור כזה שצריך כל הזמן לטפל בו כדי שיצמח, והבנו גם שיש לו נטייה חזקה להתפתל ולהתנפל על שורשים של עצים תמימים (יש לדשא שורשים של שני מטר אורך, והוא יודע את מלאכת הליפוף).

אז מה עושים עם הצרה הזאת?

כמו בזוגיות, כמו בהורות, כמו ביחסי אנוש, גם כאן זו עבודה מתמשכת עד שרואים פירות.

הנה כמה הצעות:

* אם זה מרבדשא שזה עתה נשתל, עוד לא מאוחר מידי ואפשר פשוט לקלף אותם לפני שהם נקלטים.

* אפשר לכסות את הדשא לחצי שנה בניילון שחור (עיקור סולארי), ואחרי שמסירים את היריעות, לשרוף את הדשא (כן ממש לשרוף, זה דשן טוב). ולהתחיל לבנות ערוגות חדשות (כך אגב עשינו במשק צוף בפרדס חנה, וזה פלא בהתחשב בעובדה שהדשא טופח במיוחד על ידי בעלי הבית הקודמים כדי למכור את השטח ביותר..).

* אפשר לכסות את כל שטח הדשא בשלוש שכבות של קרטונים (גדולים של מקררים עדיף), או שטיחים (אפשר גם סינטטיים, שטיחים פרסיים צפופים הכי טוב). אבל חשוב להקפיד על חפיפה של 10 סמ' שטיח על שטיח או קרטון על קרטון, כדי שלדשא לא יהיה מאיפה להציץ. מעל השכבות של היריעות הללו, יש לשפוך שכבה של 20-40 סמ' רסק עץ. ומעל זה לבנות ערוגות מוגבהות. (כך שרסק העץ בין הערוגות הוא שטח השבילים). בכל פעם שהדשא מרים ראש ומציץ, לעשות מעליו טיפול נקודתי חוזר עם 3-5 שכבות קרטון, ועליו רסק עץ.

* בהדרגה הדשא (=מידבור) יהפוך לגן עדן בפתח הבית.

* בקורס תכנון פרמקלצ'ר אנחנו פשוט עושים/עושות את זה במעשי.

* מומלץ בחום לקרוא את הפרק 'מדשאות אלטרנטיביות (או הפרחת השממה)' בספרי 'גן עדן בפתח הבית' עמוד 95 שנותן כלים מעשיים לכל זה. וכן את הפרק הקודם לו (חיפוי יריעה גינה בהרף עין). תימצאו שם עומק עומקים בנושא.

בהצלחה בדרך לניצחון כוחות האור על כוחות החושך!

נמלת האש

כאן אני מביאה מאמר שביקשתי מתלמידתי המבריקה לכתוב, קבלו את ההמלצות של עטרה הורוביץ אשת באר שבע.

נמלת האש הקטנה (כן-יש גם גדולה אך היא עדיין לא בארץ)
מידע חיוני לגננים

נמלת האש הקטנה היא מכה קשה במיוחד לגננים.
זוהי נמלה זעירה (1-1.5 מ"מ), בצבע אדום-כתום-חום אחיד (אין בה כלל שום אזורים שחורים). היא הולכת יחסית לאט ואחיזתה יחסית רפה (ר' להלן). הפרטים של המושבות המצויות בארץ שייכים כולם לאותו גנום (כולן בעלות אותו חומר גנטי) ולכן אינן מתחרות ואינן נלחמות זו בזו. כפועל יוצא, באותה מושבה יכולות להיות מספר מלכות שחיות בשלום זו עם זו. המלכה גדולה במעט מהפועלות ויכולה להגיע לגודל של 2 מ"מ.
לעומת זאת – מושבה של נמלת האש הקטנה תחסל את כל פרוקי הרגלים שבסביבתה הקרובה, ובראש ובראשונה את מושבות הנמלים האחרות.  למעשה, מניסיוני, אחד הסימנים הראשונים לכך שיש נמלי אש בגינה היא ההיעלמות של הנמלים האחרות. העקיצות הן הסימן הבא והן לא רק כואבות, אלא "שורפות". ברוב המקרים, הנעקץ אינו מזהה את הנמלה בזמן העקיצה ופעמים רבות הנמלה "נושרת" עליו מבלי משים מענף כלשהו ומבלי שיבחין. חלק מן האנשים מפתחים אלרגיה מסכנת חיים לעקיצות. הנמלה מתנכלת גם לחיות המשק ולחיות מחמד וידוע על מקרים שבהם ממש עיוורה חיות כאלה.
נמלי האש פעילות אצלנו בקיץ (בחורף כמעט ואינן פעילות). לכן, את כל הפעולות המומלצות להלן יש לבצע בקיץ.

ההתפשטות העצמית של נמלי האש די איטית אבל כיום, מעצם העובדה שהיא נוכחת ביישובים רבים ובמשתלות רבות, התפשטותה מהירה ומבוצעת בעקר על ידי העברה מרצון (וללא מודעות) של חומר צמחי על ידי האדם. העציץ שקניתם במשתלה, כמו גם הייחור שלקחתם מחבר או צמח שמצאתם ברחוב, עלולים להכיל מספיק נמלי אש להקמה של מושבה חדשה אצלכם!!!  משום כך, הכלל הראשון שעליכם לסגל הוא, שלא להכניס לגינה שום חומר מבחוץ, מבלי שייבדק ויבוצע וידוא שאין בו נמלי אש (ר' להלן כיצד). המשרד להגנת הסביבה מבצע ניטור תקופתי במשתלות (וראוי לעקוב אחרי ניטור זה), אולם הרשימות המפורסמות באתר אינן מעודכנות ומשתלה שנמצאה היום נקייה מנמלי אש עלולה להכיל אותן מחר. אני בהחלט ממליצה לשאול כל משתלה שבה קונים (או חבר שממנו לוקחים ייחור) אם יש להם נמלי אש וגם אז, לא בטוח שהתשובה תהיה מהימנה, אם משום שהחבר לא מודע עדיין לקיומן או שהמשתלה בחרה שלא להסגיר את המידע (מקרה שקרה לי במשתלה מסוימת!!!). משום כך – הכלל החשוב ביותר הוא כלעיל (שלא להכניס לגינה שום חומר מבחוץ מבלי שייבדק ויבוצע וידוא שאין בו נמלי אש).

איך בודקים?
יש שתי שיטות מהימנות:  בראשונה - מורחים חמאת בוטנים על מקל (של ארטיק), מציבים בעציץ הנבדק (או בכמה אזורים בגינה הנבדקת) ובודקים לאחר כשעה-שעתיים. אם יש נמלי אש, הן יתקבצו על חמאת הבוטנים בהמוניהן. אם תטלטלו את המקל, הן ישמטו (אחיזתן רפה). בשיטה השנייה – פשוט מפזרים במבה (זהירות: במקומות ציבוריים עלולים לשהות ילדים שאלרגיים לבוטנים והבמבה מסכנת אותם). נמלי האש נמשכים לבמבה באותה מדה (אצלי יש יצורים או ציפורים שאוכלות את הבמבה ולכן היא פחות יעילה).

מה עושים?
במידה ומצאתם נמלי אש בחומר צמחי מחוץ לגינה שלכם – השמידו את החומר ודווחו לרשויות: העיריה, המשרד להגנת הסביבה והחברה להגנת הטבע (פורמלית נדרש דיווח לחברה להגנת הטבע אבל אף אחת מהרשויות שהזכרתי אינה עושה דבר). במקרה שלי: דיווחתי לעירייה שנמצאו נמלי אש בגינתי ואנשיה ריססו (לא ברור לי מה) מחוץ לחצר שלי, אבל אפילו לא הורו לי שלא להוציא גזם החוצה.....
במידה ונמצאו נמלי אש בגינה שלכם, אין מנוס מלטפל.  ראשית – מומלץ לבדוק גם אצל כל השכנים הקרובים ולבצע את הטיפול בכל הגינות שבהן נמצאו נמלי אש. הטיפול המומלץ על ידי המשרד להגנת הסביבה הוא פיזור של גרנולר (שם מסחרי). החומר הפעיל בגרנולר הוא fipronil ויש תכשירים רבים נוספים שמכילים את החומר הזה. Fipronil מתפרק במים, ועל מנת שהטיפול יהיה יעיל, יש להימנע מהשקייה במשך כמה ימים. ניתן להכניס את הגרנולר לתוך קופסה או צינור על מנת שלא יווצר מגע עם מים.
מהניסיון שלי (ושל אחרים), הגרנולר אולי אפקטיבי, אך לא מכחיד את נמלי האש ולכן יש לחזור על הטיפול שוב ושוב.
הטיפול שנמצא כמכחיד את המושבות (בוודאות אצלי ואצל שכני) הוא הריסוס בביפנתרין (biphenthrin) שהוא חומר הדברה ממשפחת הפירתרואידים. את הביפנתרין יכול לרסס רק מדביר מוסמך. מהנסיון שלי – ריסוס בביפנתרין ממש מכחיד את את כל פרוקי הרגלים בגינה, אך זה הפתרון הסופי היחיד, כרגע (אני ריססתי גינה אורגנית שלא רוססה במשך 45 שנים קודם בשום חומר!).
יש שמועה שנמלי האש נרתעות מלימונן ולכן אולי יכול להיות אפקטיבי לרסס בחומר כזה מסביב לספי הבית בשלב שבו הגינה עדיין נקייה מנמלי אש.
כאמור לעיל, הריסוס חיסל את כל פרוקי הרגלים בגינה אבל לאחר כמה שבועות התחילו להופיע קפזנבים ולטאות  מהירות. לאחר כמה חודשים חזרו לגינה נמלים רגילות ולאחר כשנה וחצי – גם העכבישים. לצערי עדיין לא חזרו גמלי שלמה (צריכה לייבא כמה...).

המוסד היחיד בארץ שמבצע מחקרים מעשיים בנושא נמלי האש הוא מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט שבת"א.

סלט ישר מהערוגה – מה כדאי לשתול

פרחים

(30% מהגינה האקולוגית למניעת מזיקים)

שיחים פורחים: 

הרדוף, זלזלת הקנוקנות, אנטיגון דק עוקצים, לנטנה, עופרית הכף, ורדים, דהליות

פרחים בעלי פריחה ממושכת: 

גרניום, סלסלי כסף, גזניה עשונה, טגטס, המרוקליס, רוסליה שבטבטית, עדעד קנרי, חרצית הגננים

פרחי קיץ: 

חמניות, דהליות, רודבקיות

פרחי חורף: 

ציפורן חתול, כובע הנזיר, אשולציה (פרג קליפורניה), ורבנה

וכן גיאופיטים (נרקיס, צבעוני, יקינטון, אירוס, חבצלת, חצב, כלנית, כרכום, סתוונית, קלה, אגפנטוס, רקפת...)

פרחי בר התורמים להעלאת פוריות הקרקע: 

פרג, מקור החסידה, חרצית עטורה, עכנאי, מרווה, שומר, קדד, תורמוס, בקריה, תלתן, דגנית, אסתר

פרחים אכילים כתוספת לסלט

בוראג' רפואי (מזריע עצמו ללא עזרה, הפרחים הסגולים לסלט ולמיץ), במבוק ("חיזרן", קנים צעירים),

דיכונדרה, כובע הנזיר (מזריע עצמו משנה לשנה, אוכלים את העלים והפרחים), עלי נענע, חרדל, רוקט, גרגר נחלים, סלק עלים (מנגולד), כוסברה, סלרי ופטרוזיליה, רגלת הגינה (ריג'לי, מזריעה עצמה)

גן תבלינים רב שנתי לתיבול הסלט גינה שלך

אוג הבורסקאים (סומאק), ורד הכלב וורדים אחרים

, זעתר (שכולל בעצם7 צמחים שונים: אזוב, קורנית, מיורן, אורגנו,ציתרה, ציתרנית,טימין)

רוזמרין בלו לאגון, מינים שונים של מרווה, זוטא, ריחן (בזיליקום)

שני ידידים יקרים שלי אומרים "מי שלא אכל סלט מהגינה – לא טעם סלט מימיו" (צביקה ואורנה ניר סוסק). על משקל 'מי שלא ראה את בית המקדש לא ראה יופי מימיו'.

עצי פרי -  גיזום שיעניק לכם יותר פירות

תודה לגנן אבישי הורוביץ על עזרתו בהכנת פרק זה.

תפוחים, אגסים וחבושים : מניבים על דרבנות בני 2-3 ומעלה (לפעמים עד 15 שנה). הדרבנות הם ענפים קצרים ומכווצים כאלה. לא גוזמים את הדרבנות, הגיזום בעצים אלו זה בעיקר דילול קל מבפנים ומצטלבים.

רימונים, דובדבנים, שקדים, שזיפים, משמש... מניבים על צימוח בן שנתיים בד"כ.

זיתים, תות עץ - מניבים בעיקר על צימוח בן שנה

כנ"ל אפרסק, נקטרינה - מניבים על צימוח בן שנה בלבד, וניתן לגזום 1/3 מכל ענף בן שנה כדי לשמור על יבול מאוזן

גפן - מניבה על צימוח חדש, של השנה הנוכחית. לכן אפשר לגזום אותה חזק כל שנה. מקובל להשאיר 4 עיניים משנה שעברה על כל זמורה

תאנה - בכורות מניבות על צימוח בן שנה, ויבול קיץ על צימוח חדש.

עצמאות

'טליה, האם את בעד משק אוטרקי' (שמספק את כל צרכיו בעצמו)?

ליום העצמאות

כל העניין הוא עצמאות.

בשביל זה אני מלמדת.

יש עצמאות ויש עצמאות.

עצמאות זה לא עניין מדיני או פוליטי.

זה קודם כל בתוכי, ובתוך ביתי.

כאן אני מרכיבה ממשלה, ואני ראש הממשלה על מה שנכנס או לא נכנס לחיים שלי,

לגופי, לדלת אמותיי.

עצמאות היא ההיפך מתלותיות.

תלות - זה טוב. כל הטבע אינו אלא מערכת הרמונית של תלות הדדית - שיתופעולה נפלאים שחוגגים את הטוב שיש בכל אחד, בלי להמעיט את הטוב שיש בשני.

הבסיס של תכנון אקולוגי, הוא זה:

כאשר כל מרכיב הוא הוא עצמו, יצור עצמאי,

רק אז הוא סוף סוף יוכל למלא את יעודו: ליצור הקשרים וחיכוך חיוני ובריא עם מרכיבים אחרים,

בתנאי שגם הם עצמם עצמאיים, ולא תלותיים.

הדדיות והרמוניה נולדות מכך שכל אחד נמצא על מקומו השמור לו מבראשית.

עצמאות איננה לבעוט אחרים. היא איננה ניכור למי ששונה.

היא זו שמאפשרת מפגש חיוני בין שונים, מתוך הפרייה הדדית

ומבלי שצד אחד מנסה למחוק את קיומו של הצד שעומד מולו.

אנחנו רוצים גינה עצמאית, שהיא גינה שמחדשת את השפע שלה בעצמה, מתוך השפע שגלום בה ממילא.

אנחנו רוצים תזונה עצמאית, שהיא תזונה שמשביעה אותנו מעומק העומקים ולא מותירה אותנו תלותיים ורעבים תמיד לעוד משהו קטן.

כי תלותיות אינה אלא כאוס. וכאוס הוא התכחשות לחוקים הטבעיים הטבועים סביבנו.

זה מתחיל בקטן, במיקרו

וגדל אל המאקרו.

בסוף ספרי 'גן עדן בפתח הבית', הפרק האחרון מוקדש למדינה עצמאית ללא תלות, מדינה קטנה ועצמאית.

את החזון הזה אפשר להגשים דווקא מלמטה כלפי מעלה.

לא לחכות שהממשלה שם למעלה תחוקק את החוקים, ואז גם אנחנו נעשה.

אלא

להתחיל בכל בית ליצור מערכות עצמאיות. אני קוראת להן 'מערכות שמיטה'.

כאשר כל בית בישראל יידע איך לשמוט מתוך עצמאותו שלו,

כל הבתים כולם יחברו להיות מדינה שעצמאותה היא בכל רבדיה,

עצמאות חקלאית

עצמאות כלכלית

עצמאות יצרנית

עצמאות תקשורתית

עצמאות חירותית

ומעל הכל - עצמאות רוחנית - להיות מי שאנחנו. בלי לקבל אישורים מבחוץ.

ואף אחד לא צריך למות על זה.

אנחנו בדרך, מתקדמים יפה מאוד! עושים עבודה מצויינת!

עשרות אלפי אנשים הולכים בדרך הזאת בארץ, ועושים נפלאות.

לסיום, אני לא בעד משק אוטרקי, בו כל אחד מגדל לעצמו הכל, מציל את עורו ואחריו המבול.

אני כן בעד חקלאים מקומיים, שמגדלים מזון עבור כולנו.

אני כן בעד גינות קהילתיות שמגדלות מזון לקהילה.

אני כן בעד המסדרון האקולוגי הישראלי בתכנית 'שפע בשבע' שיזמתי – בה לפחות 7 משפחות מכל ישוב בארץ, כל משפחה מקבלת ממני את הקורס הדיגיטלי שלי, ושני ספרים ('גן עדן בפתח הבית' ו'אומנות השמיטה') ויחד המשפחות מתכננות מי מגדל מה, כדי להגיע לשנת השבע בשפע, תוך ערבות הדדית. שמחה לספר שיש כבר לפחות עשרים ישובים בארץ שפועלים על פי מתכונת זו, וזוהי רק ההתחלה.

מוזמנים להצטרף.

פוריות האדמה

עלינו להבין כיצד פועלת אדמה בריאה, כך שנוכל להבין כיצד להשתמש בה מבלי לשחוק את פוריותה, וכיצד לשקם אדמות שנשחקו זה מכבר.

אדמה היא תערובת של חומרים אורגניים ולא-אורגניים, והיא מכילה מגוון אדיר של יצורים חיים: אורגניזמים (כגון שלשולים, טחביות, נמלים, צבתנים, טרמיטים, חולדים ועוד), ומיקרו-אורגניזמים (כמו  בקטריות, פטריות, טחבים, שמרים). האדמה מספקת תמיכה לצמחים, השואבים מתוכה מים וחומרי תזונה. חומרי תזונה אלו מוחזרים לאדמה באמצעות פעולתם של היצורים החיים בה על חומרים מתים מן הצומח ומן החי.

פוריות היא אמת-מידה הנגזרת מתוך יעילותו של מנגנון המיחזור בקרקע. כמות חומרי התזונה הנעולים, בין אם באדמה עצמה או ביומסה (הצמחים העולים מן האדמה), בכל זמן שהוא, נגזרת מן האקלים. היצורים החיים באדמה אינם פעילים  בטמפרטורות נמוכות. פעילותם גוברת ככל שהטמפרטורה עולה (אך פוסקת שוב כאשר הטמפרטורה גבוהה מאוד).

לכן, באיזורים ממוזגים, כשיש הבדלים רחבים בין הטמפרטורות הגבוהות בקיץ לטמפרטורות הנמוכות בחורף, פעילותם של היצורים באדמה מאטה או מפסיקה במהלך החורף. הדבר גורם להיערמות של שכבות עלים עבות.

באקלימים סוב-טרופיים וטרופיים, כאשר ישנה טמפרטורה גבוהה במשך השנה כולה, יצורי הקרקע פעילים ללא הפסק. מיחזור חומרי התזונה בקרקע גבוה יחסית, ומתמשך.

באיזורים ממוזגים מיחזור חומרי התזונה באדמה יחסית נמוך ותקופתי.

באיזורים ממוזגים  החלק הגדול ביותר של חומרי התזונה (90-95%) מצוי באדמה בכל זמן שהוא. באיזורים טרופיים רוב חומרי התזונה (75-80%) מצוי בביומסה (בצמחיה). לכן, על מנת להשיג פוריות באיזורים ממוזגים, ועל מנת לשמרה לאורך זמן, עלינו לבנות את תכולת חומרי התזונה באדמה.

באיזורים טרופיים עלינו לבנות את הביומסה. לכן, אנו זקוקים לטכניקות חקלאיות שונות ביותר עבור אקלימים שונים (ייצוא של שיטת החקלאות מן האקלימים הממוזגים לאקלימים הטרופיים גרם נזק אקולוגי רב ביותר במדינות אלה).

ההבדל בשיעור המיחזור של חומרי התזונה הוא האחראי לגדילה בשיעור הצמיחה ולגדילה בשיעור מגוון המינים, כאשר עוברים מאקלים ממוזג לאקלים טרופי.

למרות שהיצורים החיים בקרקע מתפקדים בקצב שונה באקלימים השונים, הם בכל זאת מתפקדים באותו אופן. כיוון שפוריות הקרקע תלויה בתיפקודם של האורגניזמים במיחזור חומרי התזונה באדמה, עלינו להבין כיצד פועל תהליך זה, כך שנוכל לתכנן את התנאים הטובים ביותר עבור יצור הקרקע לפעול במערכת פרמקלצ'ר. כלומר, עלינו לתכנן בית גידול ומקורות מזון שיעודדו אוכלוסיה בריאה של יצורי אדמה.

אדמה בריאה היא רכה, פתוחה, משוחררת, ומאווררת היטב. היא מכילה שפע של חומר אורגני. 

כ- 5% באיזורים סוב טרופיים, ויותר באיזורים ממוזגים. בנוסף השכבה העליונה, כ- 15 ס"מ, מכילה 20 טון בערך של חומר חי לכל דונם. על מנת לגלות כיצד משתמרת פוריות זו, עלינו להתבונן במערכות טבעיות בלתי-מופרעות, יערות או שטחי אחו, אשר שימרו עצמם ואת אוכלוסית החיות החיה בהם במשך מאות שנים. (זוהי סיבה טובה מדוע עלינו לשמר שטחי בר).

האורגניזמים הגדולים (תולעים, צבתנים, נמלים וחיות חופרות ונוברות אחרות) נושאות זבל מתחת לפני הקרקע ומשחררות אותו בהפרשותיהם. בעודם נעים מתחת לאדמה הם יוצרים מחילות המסייעות לשמר את איוורור האדמה. אנו רואים עליה בפעילותם של יצורים אלה, במיוחד שלשולים ונמלים, באוסטרליה, ככל שפוריות האדמה גוברת.

האורגניזמים הקטנים באדמה בריאה הם אינספור. למשל, בגרם אחד של אדמת עילית יש כ- 1000 מליון בקטריות. כל המיקרואורגניזמים שמפרקים חומרים אורגנים, וכך ממחזרים את חומרי התזונה באדמה, כולם יצורים אירוביים. כלומר הם יכולים לתפקד אך ורק בנוכחות חמצן. כל הפתוגנים הגורמים למחלות בצמחים  גם הם יצורים אירוביים. אפילו באדמות מאווררות היטב, היצורים החיים צורכים חמצן בקצב מהיר יותר מקצב חילחולו באדמה. הדבר יוצר, בכל זמן שהוא, חללים זעירים קטנים שאין בהם חמצן כלל, לאורכה ולרוחבה של האדמה. בקטריות אנ-אירוביות, אשר מסוגלות לתפקד רק בהעדר חמצן, גדלות ומתרבות בחללים זעירים אלה. הן מייצרות אתילן, אשר משתק, אך לא הורג, את פעילותם של המיקרואורגניזמים האירוביים. האיזון בין פעילותם של היצורים האירוביים והאנאירוביים פועל כמו נדנדה הלוך ושוב, כל הזמן, ברחבי האדמה כולה.

תהליך זה זוהה לראשונה בשנת 1970. הוא מתרחש בכל אדמה.

פתוגנים של צמחים מגיבים בדרגות-רגישות שונות כלפי נוכחות אתילן, אך כקבוצה הם רגישים לו הרבה יותר מכל יצורי הקרקע האחרים, כולל היצורים המפרקים חומר אורגני. לכן, כאשר מעגל עדין זה מתפקד כשורה, הפתוגנים של הצמחים משותקים, אבל פירוק החומר האורגני עדיין נמשך.

כאשר חומר אורגני מתפרק, משתחררים חומרי תזונה החיוניים לצמחים. לצמחים שונים יש דרישות תזונה שונות, אך כל הצמחים זקוקים לכמות מסויימת מכל אחד מחומרי התזונה על מנת לשמור על בריאותם.

חומרי תזונה בסיסיים הם:

N  חנקן, לשיפור הצימוח, אלמנט מפתח בבנית פרוטאין וביסוס גנטי.

P  זרחן, מסייע בהסעת האנרגיה מקרני השמש אל הצמח.

K  אשלגן, חיוני בויסות מחלות ומזיקים שכן הוא מעבה את דפנות התא בצמחים.

חומרי תזונה משניים:

 קלציום, לחלוקת תאים, לצמיחת יונקות השורש, לביסוס גנטי, ולאיזון חוסרים בחומרי תזונה אחריםCa

Mg  מגנזיום, לכלורופיל (הצבע הירוק בצמח המאפשר הטמעה).

 S סולפור, לייצור מרכיבים של חומרי טעם וריח, ופרוטאין.

אלמנטי – קורט (שהצמח צורך מהם בכמויות אפסיות):

Fe ברזל

Zn   אבץ

 Cuנחושת

B בורון

ועוד כ- 40 אחרים.

חנקן מיוצר מפירוק של חומר אורגני על ידי מיקרואורגניזמים, בצורה של חנקן אמוניה.

חנקן בצורתו האמונית מתחבר לאדמה באופן כזה אשר לא מאפשר את השטפותו במים, או אידויו לאוויר. עם זאת הוא זמין בקלות לצמחים. אם רמות של חנקן אמוניה נבנות באדמה מהר יותר מקצב ניצולן על ידי הצמחים, בקטריה מסויימת באדמה הופכת אותן לחנקן חנקני.

חנקן חנקני נמס בקלות במים. וכך צמחים יכולים להשתמש בו בקלות, אך הוא נשטף בגשמים, או מתאדה לאוויר כגאז. הוא פועל כמו חמצן בעצירת ייצור האתילן באדמה. הוא מעכב את התפתחותם של אותם חללים זעירים אנאירוביים באדמה. כאשר אין נוכחות של אתילן באדמה, ישנה פעילות בלתי נשלטת של בקטריות אירוביות. כלומר, ישנו פירוק בלתי נשלט של חומר אורגני בקרקע. ומשמעות הדבר גם, שישנה צמיחה בלתי נשלטת של פתוגני-צמחים (הגורמים למחלות בצמחים).

תופעה זו מתרחשת ביער בלתי-מופרע כאשר יש עץ זקן, חולה או פגוע. העץ אינו משתמש בחנקן האמוני המשמש לצמיחה, כפי שהיה עושה באופן טבעי. כמוכן, כמויות נוספות של חנקן אמוני מיוצרות כתוצאה מפירוקו של החומר-האורגני הנוסף, שמקורו בעלים, בענפים, ובשורשים המתים של העץ.

עודפי החנקן האמוני הופכות לחנקן-חנקני. בצורה זו יכול החנקן להתפשט באדמה באמצעות מים, להגיע לאיזורים אחרים של היער, שם יכולים צמחים אחרים להנות ממנו, או שהוא משתחרר לאוויר כגאז.

באיזור הקרוב לעץ החולה, נוכחות החנקן-החנקני מפסיקה את ייצור האתילן. לכן, פירוק החומר האורגני נמשך  ללא ויסות, ואלה הם תנאים מועדפים עבור פתוגני-הצמחים, היוצאים למתקפה גם על העצים הבריאים והחיים. כך מתפרק העץ במהירות רבה על מנת להפסיק מחזור זה, ועל מנת לפנות מקום לצמיחת עצים צעירים. ("בטבע עליך להיות מושלם, או שמחליפים את מקומך" סמית'). חומרי התזונה מהתפרקות העץ מנוצלים על ידי העצים הצעירים החדשים, או מופצים ברחבי היער לכל מקום בו יש בהם צורך. אותה מערכת מתרחשת גם בשטחי אחו בלתי מופרעים. מחלות צמחים ונוכחות של חנקן חנקני לא מנוצל באדמה הם סימני אזהרה לכך שמשהו יצא מן האיזון, שיש כאן צמח בלתי בריא שיש לחסלו.

באדמות בלתי מופרעות, ישנם כ- 15-20 חלקים לכל מליון חלקים של חנקן אמוני, ופחות מ- 2 חלקים של חנקן חנקני. באדמות מופרעות (למשל, שטחי חקלאות מעובדים) אין נוכחות של חנקן אמוני, ויש 20-200 חלקים של חנקן חנקני.

לכן, האדמה המעובדת יצאה מאיזון לחלוטין, היבולים אינם בריאים, והם יותקפו בידי מחלות.

בחקלאות המערבית הנפוצה היום, האדמה בדרך כלל נחרשת ומעובדת. הדבר גורם לשבירת האדמה ולאיוורורה במהירות רבה מאוד. חללים קטנים בהם יש ייצור של אתילן מופצים לכל עבר, מוצפים בחמצן, ולכן, אין יצור של אתילן. פירוק בלתי נשלט של חומר אורגני הוא התוצאה. יש ייצור אדיר של חנקן אמוני, אך באדמה המעובדת אין די צמחים שיצרכו ממנו.

לכן, בקטריה מסויימת באדמה הופכת חנקן זה לחנקן חנקני, כך שניתן יהיה להזרימו לאיזורים בהם יש בו צורך. במשך תהליך זה, האדמה הופכת יותר חומצית וחומרי תזונה אחרים (למשל קלציום, מגנזיום) הופכים לתמידה ונשטפים מן האדמה. רוב הפחמן בחומר האורגני נפלט אז לאוויר כפחמן דו חמצני. כל האנרגיה ששוחררה על ידי פירוק החומר האורגני מבוזבזת ומתחסלת.

אנו שותלים יבולים באדמה כזאת. הם מנצלים את שאריות החנקן. האדמה מנסה לשוב לאיזון, אך כמות גדולה מידי מאנרגית החומר האורגני כבר אבדה, כך שאין ממנה כמות מספקת על מנת לשמר את פעילותם של היצורים החיים. האיזון במערכת הופר, כפי שקרה סביב העץ החולה ביער. על מנת לייצר יבול, החקלאי חייב לרסס אותו על מנת להרוג את המחלות, ולהוסיף חומרי דשן על מנת להחליף את חומרי התזונה שאבדו בחרישה. כאשר למעשה ניתן היה להשיג את אותה מטרה באדמה-בלתי מעובדת (שלא נחרשה) באמצעות צמחים ממשפחת הקטניות (למשל, מרעה שבו צמחי קטנית הם היבול הראשי).

מכיוון שבאדמות-החקלאיות שלנו היו תמיד כמויות אדירות של חנקן חנקני, וחוסר גמור של חנקן אמוני, מדענים, שחקרו בעקבות המחרשה, הניחו שזה היה הדבר שהאדמה זקוקה לו. וכך, רוב הדשנים המסחריים מכילים חנקן בצורתו החנקנית. שימוש במוצרים אלה שומרת את חוסר האיזון באדמה. גננים אורגניים, המשתמשים בחנקן בצורתו האמונית, בדרך כלל תוך שילוב עם כמויות גדולות של חומר אורגני (קומפוסט), יכולים להשיב את המערכת לאיזונה בנקודה זאת. עם זאת, שימוש מופרז בדשנים מסוג החנקן האמוני יגרום להפרת האיזון במערכת.

עלינו לחזור ולהתבונן באדמה הבלתי מופרעת על מנת לראות כיצד חומרי תזונה, מלבד חנקן, נעשים זמינים לצמחים. ישנם מאגרים מספיקים מחומרי תזונה אלה באדמות בריאות, אך הם מוחזקים בצורה בלתי-מסיסה על מנת למנוע מהם להשטף מן הקרקע ולאבוד למערכת. צמחים יכולים לנצלם אך ורק בצורתם המסיסה. הצמחים משנים את הסביבה סביבם על מנת להפוך את חומרי התזונה לזמינים.

בעוד השורשים מתחפרים בתוך האדמה, הם מכווצים את האדמה, ומאגר מים זעיר (הרהיזוספירה) נאגר סביב קצות השורש. השורשים מעבירים 2%-10 מסך כל הפחמן שהצמח מייצר דרך הטמעה ומחלחלים אותו אל הרהיזוספירה.  פירוק החומר האורגני על ידי מיקרואורגניזמים צורך כמות גדולה של אנרגיה על מנת לאפשר את התחלתו. אנרגיה זו זמינה מן הפחמן ששורשי הצמח חלחלו אל הרהיזוספירה, ולכן זהו האיזור בו נאספים המיקרואורגניזמים.

ברזל זמין בכל אדמה בריאה (2-12% ממשקל האדמה) כגבישים זעירים של ברזל. חומרי התזונה של הצמחים (למשל זרחן, סולפור, ואלמנטי קורט) נאחזים בחוזקה אל פני השטח (הגדולים יחסית, והטעונים) של גבישי הברזל. במצב זה הם נייחים ולא ישטפו מהאדמה, אך אינם זמינים לצמחים. כאשר נוצרים חללים זעירים בהם אין חמצן, גבישי ברזל אלה מתפרקים. חומרי התזונה שנקשרו אליהם משתחררים והצמחים יכולים לנצלם. ריכוזים גדולים של יוני ברזל ניידים כאלה מצויים כעת בתמיסה בחללים הזעירים.

חומרי תזונה אחרים החיוניים לצמחים (כגון קלציום, מגנזיום, אמוניום) מוחזקים על פני השטח של חלקיקי חרסית ועל חלקיקי חומר אורגני. כאשר ריכוז גדול של ברזל מסיס נוכחים סביבם, חלקיקי הברזל משחררים את חומרי התזונה הללו אל תמיסת הקרקע, וכך יכולים שורשי הצמחים לנצלם. התנאים הנחוצים עבור ניידות זו של חומרי התזונה הפוכים מאלה הדרושים לייצור אתילן: העדר נוכחות של חמצן ושל חנקן חנקני.

כיוון שהריכוז הגדול ביותר של מיקרואורגניזמים מצוי ברהיזוספירה, זהו המקום בו נוצרים הכי הרבה חללים אנאירוביים זעירים. כך, חומרי התזונה מתניידים ומגיעים בדיוק למקומות בהם הצמחים זקוקים להם. הם אינם יכולים להשטף מן האדמה ולאבוד ממנה, כיוון שמיד כאשר הם מגיעים לקצות החללים-הזעירים הללו, חלקיקי הברזל חוזרים ומתגבשים מצורתם המסיסה, וחומרי התזונה נמצדים אל גבישי הברזל, אל חלקיקי החרסית ואל חלקיקי החומר האורגני.

לכן, במקום בו לא יכול להתרחש ייצור של אתילן, חומרי תזונה אלה ננעלים במצב בו אינם זמינים לצמחים.

ברזל מסיס משמש זרז ספיציפי להאצת ייצור אתילן. הוא מתחבר אל חומר המצוי בקרקע כתוצאה מהתפרקות רקב עלים, ומתרחשת תגובה המניבה שחרור אתילן. באקוסיסטמות בלתי מופרעות של צמחים, עלים בוגרים הם החלק העקרי של שכבת הפסולת. בחקלאות מערבית, רוב העלים הללו מסולקים מן השטח דרך קציר, רעיה או שריפה. לכן, אדמות חקלאיות נוטות לחוסר במזרזי אתילן. מינים שונים של צמחים צוברים בעליהם כמויות שונות באופן ניכר של מזרזי אתילן. למשל, אורז, חרציות, אבוקדו, ואורן רדיאטה כולם מכילים כמויות גבוהות. אספסת ושרכים מכילים כמות נמוכות. הדבר חשוב כאשר אנו בוחרים את מיני הצמחים.

שיטות החקלאות הנוכחיות שלנו מניבות הגברה קצרת-טווח בייצור, על חשבון יציבות ארוכת-טווח. שימוש מופרז בדשנים המכילים חנקן, תלישה מופרזת של צמחים מן הקרקע על ידי עיבוד, גדיעה, שריפה ורעיית יתר, כמו גם שימוש מופרז בצמחי קטנית, כולם נותנים לנו תנובת יבולים מוגברת לתקופה קצרה בלבד. התוצאות לטווח הרחוק הן:

• עליה בעלויות האנרגיה הסופיות של יבולינו. לערך 5-50 יחידות אנרגיה מושקעות באדמה בתמורה לכל יחידת אנרגיה אחת שאנו מקבלים ממנה.
• פוריות האדמה פוחתת, בגלל אובדן חמרי תזונה וחומר אורגני, מה שמוביל להגברת חומציות האדמה או בסיסיותה, המלחה, הרעלה, סחף והיווצרות מדבריות.
• הפחתה בערך התזונתי של היבולים
• הפחתה בעמידות היבולים למחלות.
• עליה בכמויות הרעלים המצויים ביבולים, באדמה, בחקלאים, ובצרכנים.
• הפחתה בבריאותינו ובכושר עמידותינו למחלות.
• חוסנינו כמין ("המין האנושי") פוחת.

"בטבע עליך להיות מושלם, או שמחליפים את מקומך". זהו מצבה של החקלאות הנוכחית שלנו. היא אינה ברת קימא (כלומר אינה משמרת את משאביה).

מטרת החקלאות היא ללחכוד אנרגיה מן השמש, דרך הצמחים, על מנת להעניק מזון ודלק עבורינו, ומזון עבור בעלי החיים שלנו.

פירוק הפחמן בסוכר או בעמילן, המיוצרים על ידי צמחים, מעניק לנו אנרגיה זמינה וחיונית. אנחנו אומרים שאנחנו חייבים לעבד את האדמה, לדשנה, לרססה, על מנת לייצר מזון, אבל למעשה האוויר והאדמה מכילים כל מה שדרוש לשגשוגם של הצמחים. כל כפית של אדמה מכילה מאות אלפים של יצורים זעירים אשר יהפכו את חומרי התזונה לזמינים עבור הצמחים: כל עוד איננו מתערבים בתהליך זה ומפריעים לו, אלא מניחים למערכת לפעול מעצמה.

מה יש ביכולתינו לעשות על מנת לסייע בשימור פוריות האדמה ולהגביר את פוריותן של אדמות שנשחקו?

ראשית, חיוני שחומרים אורגניים יושבו באופן מתמשך אל האדמה. החומר האורגני הטוב ביותר מקורו בצמחים בוגרים, ומוטב להשיבו אל פני האדמה, ולא להפכו לתוכה. אין לשרוף פסולת יבולים. יש למנוע רעיית יתר על שטחי מרעה ולהותירם ללא התערבות מתקופה לתקופה. יבולים זקוקים לחיפוי או לצמחי כיסוי סביבם. כמה מיבולי הכיסוי צריכים להבחר בזכות היותם זרזי-אתילן. בדרך זאת, חומרי תזונה ימוחזרו באדמה, הפעילות המיקרוביאלית תוגבר, והאדמה תהנה מכמויות מספיקות של אתילן.

היכן שנחוץ לעבד את הקרקע ולאוורר אדמות מהודקות, יש לעשות שימוש מינימלי בטכניקות הפיכת האדמה. ללא חפירה, ללא חריש, יש לקצור את העשבים הלא רצויים, ולא לתלוש אותם.  כך שצמחים ישמרו כשהם צומחים באדמה כל הזמן, והאדמה תופרע מעט ככל הניתן.

כאשר עלינו להשתמש בדשנים על מנת להגביר את פוריותה של אדמה עניה או על מנת לבסס עצים צעירים, עלינו להשתמש בדשני חנקן אמוני. הדרך היחידה להפסיק את מעגל החנקן ההרסני, בין אם מקורו טבעי מעצי קטנית וחומר אורגני, או משק, היא כאשר החנקן מנוצל על ידי שורשי הצמח מיד כאשר הוא מסופק לאדמה, או כאשר הוא נעול בגופם של מיקרואורגניזמים ומשתחרר באיטיות כאשר הם מתים. לכן, יש להוסיף דשנים רק בזמן שהצמחים דורשים אותם. מוטב לדשן מספק פעמים במינונים קטנים, מאשר לדשן פעם או פעמיים בכמות גדולה. כאשר מדשנים, נוכל להוסיף חומר צמחי בוגר, למשל גבעולי עשב מיובשים או קש מחיטה. אלה מכילים שפע פחמן, ותכולה נמוכה של חנקן. המיקרואורגניזמים משתמשים בפחמן ובחנקן, נועלים אותו בגופם ממנו הוא משתחרר בהדרגה במשך הזמן.

אל תפריזו בשימוש בקטניות במערכת שלכם. חקו את האיזון הטבעי באיזורכם. למשל, באיזורים סוב-טרופיים ישנם מעט צמחי קטנית בשכבת העשבוניים, והרבה בשכבת העצים החלוצים, ושוב מעטים בשכבת השיא (קלימקס).

תמיד ערבבו כמה צמחים ועצים מקומיים ילידים בין המינים האקזוטיים, על מנת לשמור על בריאותה של אוכלוסית האורגנזימים המקומית.

פרעושים

הכי טוב שיהיו בשטח תרנגולות , הן מנקות פרעושים באופן טבעי.

וכמובן מניעה מראש. זה נעשה על ידי הקפדה לטפל במצעים ובבעלי החיים עיזים כלבים, על בסיס קבוע. אפשר לטפל בהם בעזרת שמנים נדיפים טבעיים לגמרי. ותמצאו מספר טיפולים מעולים בפרק 'שמנים נדיפים עבור בעלי החיים', בספרי 'ניחוחות מרפא'. שם יש גם טיפולים נגד מזיקים נוספים בגינה על ידי כמה בקבוקונים קטנים של השמנים האתריים (נדיפים).

את הספר תמצאו באתר בדף 'קטיף ספרי יער'.

הנה עוד שתי עיצות לפרעושים כשהמצב לא טוב.

אם המצב יצא משליטה יש מצב שלא תהיה לכם ברירה אלא לפנות להדברה קונבציונלית.

אך נסו את זה:

קונים בוראקס - כ5 קילו (להשיג בבגין 44 תל אביב)

מערבבים אותו עם שמן נדיף עשב לימון (איכותי) עד שסופג הריח בתוך הקופסא

ומפזרים בכל מקום . צריך לשים לב שתינוק לא יזחול שם למשך 24 שעות.

זה לא רעיל.

ואז שואבים עם שואב אבק את כל הבוראקס

לפני כן צריך לזרוק כל מיני סמרטוטים שבחצר/שהחתולה הייתה בהם, קרטונים וכל מקום שהם נמצאים.

‫

מלכודת פרעושים: מאיילת ראם:

לוקחים תבנית וממלאים אותה במים עם סבון כלים.

מעל (20-30 ס"מ בערך) שמים מנורת לילה עם נורה 'חמה' - של פעם (לא לד, ניאון וכדו').

ללילה. (תודה לאיילת ראם על ההצעה הזאת)

צמחים חסכוניים במים

אגבה: מתפתח לתפרחת עלים בשרניים ענקית, פריחה מרשימה ביותר, רק לשטחים גדולים, הסיבים לשזירת חבלים. לא ניתן להפיק סירופ אגבה ביתי.

אבליה גדולת פריחים

אגפנטוס: חיפוי ירוק נהדר, ריבוי וגטטיבי, כדורי פריחה יפהפיים כחודשיים בשנה, וכל שאר השנה העלים מכסים את האדמה. מושך צופיות

אהל האצבעות (או 'צלקנית החרבות') סקולנט משתרע, גם לחול, עלול להתפשט אם לא מדללים מידי פעם, קל לדלל. פריחה סגולה מרשימה בקיץ. פרחים בגודל כף יד. מייצב סחף.

אפטניה . תכונותיה דומות לאהל, אבל פריחתה רוב השנה, פרחים בורוד עז, קטנים ונאים.

אוג הבורסקאים או זנים אחרים של אוג (spp). כל המינים לגדר חיה. רק המין הזה מניב שפע פרי (סומאק) ומתרבה בעצמו וגטטיבית בשלוחות שורש

אזוביון (לוונדר): שיח נאה, פריחה נאה. דבורים מעדיפות את הלוונדר המשונן.

אקליפטוס spp  כל המינים חיוניים לדבורים ממש. יש זנים כדוריים קטנים.

אורן , מטהר אויר. רק אורן הסלע מניב זרעים. מייצר שפע מחטים יבשים לחיפוי וכיסוי קומפוסט.

אחירותם, שיח גדול, קושר חנקן, פריחה צהובה מרשימה מאוד בקיץ, משתרע בהפצת זרעים חזקה

אלת המסטיק, וידידה האלון, חברת צומח הקלאסית של הארץ, סבך אזור 5 חיוני לחיות הבר

אשל הפרקים: אזור 5 חשוב, גם לאזורים של אדמה מלוחה או קשה. בכל הארץ.

אשחר כנל', מניב שפע פירות שחורים חביבי הציפורים. ניתן לחלוט פירות וקליפת העץ לעצירו. מזריע עצמו מאוד. לא לשתול מעל רחבת אבן כי מפיל פירות מלכלכים. כן לשתול בשולי השטח.

אלואה ורה. יש אלואה לא אמיתית (פריחה כתומה) ויש אמיתית (פריחה צהובה).

אספרג החורש (או אספרג הגינה) מטפס, נאה, חזק. טעים. בריא.

אזובית מצויה/ורודה: מנציגי הזעטר

אוזן הדוב : מושך צופיות,  עמודים של פריחה כתומה מרשימה

בן חצב יקינטוני (סוקולנט, מתרבה וגטטיבית, עמודי פריחה כתומה או כתומה או סגולה, עדינה)

גפן היין, כחיפוי ירוק קבוע

דק פרי:  שיח גבוה, פריחה מרשימה צהובה/כתומה, מושך צופיות, ריחו דוחה מזיקים, קושר חנקן

הדס: פריחה מושכת פרפרים, בשמים, למיצוי למחלות חורף , לנשימה ולעור

וינקה: משתרעת, פריחה סגולה מרשימה, ריבוי וגטטיבי, כחיפוי ירוק, צמח עם רעילות (לריפוי סרטן)

חמציץ: סגול או ירוק, פריחה נאה, כולו אכיל

חרוב: 'גדל בחריבה', צימוח מהיר יחסית, שפע פרי

חבושית: פריחה חיונית לדבורים, פירות לציפורים, סבך אזור 5, כגדר חיה, ניתן לגזום כעץ או שיח

(צמח אחר דומה לחבושית בצורותיו ובמעלותיו, הוא ה'פירקנתה)

יסמין spp שפע פריחה לבנה, מטפס, סוכך, ריח גן עדן

כסיה גדולת פרחים פרי מעדן, בכל הארץ אך מניבה הרבה יותר בשפלה

לענה (שיבא)

לוטם spp, פגשנו את לוטם השרף

לייקופילון (לבן עלה). פריחה סגולה מרשימה. חביב דבורים.

מכנף נאה

מילה

מורן

מלוח

מרוה

נר הלילה

ספיון השעוה, עץ צל, פירות לציפורים, צימוח מהיר

ער אציל: ירוק עד נהדר, נגזם כשיח או עץ. גם במיכלים, פירות נאים. כל חלקי הצמח רפואיים, למחלות חורף. מקומי ומשמש מסורתית לריפוי אלפי שנים. לבישול ולעיסוי.

ערער: פירות לאזור חמש, שיח נמוך, נאה, לכיסוי שטחים. צמח מרפא למחלות חורף כמו ברוש. למרתחים לאמבטיה לאדים.

עוזרר: פריחה חשובה לדבורים. עץ קטן נאה.פירות דמויי תפוחים קטנים. גדל לאט מאוד. אפשר לגזום כשיח או עץ.

פיגם: רודה. צמח ריפוי חזק, אנטי ויראלי ובקטריאלי. לא לילדים. כתבלין, או כמיצוי שמן.

פיטוסופורום: שיח ירוק עד נאה, פריחה מרשימה מאוד בקיץ, לבנה צהובה, חביבת הדבורים, גדר חיה בשולי הגן

צבר

קזוארינה, עץ ענק, קושר חנקן, שפע מעולה של חיפוי, מחטני נאה

רגלה (פורטולאקה): ריג'לי, spp  זני הבר טעימים למאכל חיים או מבושלים, זנים מבוייתים בעלי פריחה בשלל צבעים.

רימון, אח! אין כמוהו! לצבע, לזיהוי העונות, לפרי. ערך ריפויי ותזונתי רב. גם גדר חיה או בודד.

שיזף: עץ 'הדומים', אחד הזיהויים לסנה, עץ גדול מאוד, קוצני. שפע פרי מיובש בקיץ, עץ צל

שיח אברהם: שיח סגול לגינה, לתוספת צבע ולהרחקת מזיקים

תויה: דומה לברוש, אבל העלים שטוחים. סגולותיה כמו ברוש וערער. פחות גדולה מברוש.

תמר: כל מה שטוב בתמר. אך דורש האבקה ידנית, ועץ זכר ונקבה.

תות לבן או שחור: שפע פרי שחור. עדיף לא מעל ריצוף, אלא על האדמה. מספיק פרי לאדם לשימורים, ולחיות הבר החובבות אותו. ניתן לגזום כעץ גדול או שיח גדול. עץ זכר ונקבה.

תונברגיה, פריחה סגולה מרשימה מאוד, מטפס, אבל גם תוקפני ומתפשט מאוד. לא ליד גינת ירק/בוסתן

צ'קליסט להקמת גינה

בפרמקלצ'ר ממליצים על שנה התבוננות. התבוננות=זיהוי תבניות=תובנה=תכנון. זה לא אומר לשבת שנה רגל על רגל בערסל. אפשר להתחיל בדברים שניתן לשנות (כמו ערוגות ירק, לול נייד לדיור תרנגולות) או בדברים שברור לכם מיקומם והצורך בהם (כמו גדר או מים אפורים).

התמזרחות. לא מצפינים את המפה! אלא מזריחים אותה. כלומר מסמנים איפה אתם נמצאים ביחס לשמש: איזה גינות מקבלות שמש של בוקר (רכה יותר) ואיזה שמש של אחר הצהריים (עזה יותר). איזה חדרים חשופים לדרום (מקום אפשרי לחממה שנפתחת בקיץ ומחממת בחורף). ראו בהרחבה בפרק 'צעצועי אקלים' בגן עדן בפתח הבית.

סימון כיווני רוח ביחס לביתגן שלכם. האם יש עצים/בתים של שכנים/גדרות/חצרות נמוכות/פטיו/מסדרונות צרים שמזרימים את הרוח אליכם או הלאה מכם. איזה חדרים בבית יש להם חלון צפוני (רוח קרה, שהיא כמזגן בקיץ). האם אתם חשופים לבריזה המערבית התדירה? ראו בהרחבה ב'צעצועי אקלים' בגן עדן בפתח הבית.

סימון שבילים וגדרות הם תחילת התכנון. לאיפה נאפשר גישה (לאנשים/חיות/מריצה) ולאיפה לא (על ידי גדר או משוכה או שער שלפעמים סגור ולפעמים פתוח על פי הצורך).

סימון תשתית מים: הטייה של הנגר העילי כך שיתחלק באופן שווה על המדרון (קו פרשת המים, סוולים, טרסות). סימון זרימת מים אפורים. בניית אדמה שסופחת מים (זבלאנושי וקומפוסט והומוס). מגדלים אדמה ולא צמחים.

מיפוי הצרכים האנושיים, שאינם מופיעים על מפה רגילה, כגון: זמנים של פעילות אפשרית/לא אפשרית, צרכים של בני הבית,  התחשבות של השכנים, משאבים שונים המגיעים אליכם בקביעות (שיירי מזון מגן הילדים הסמוך או משאית גזם שחולפת אצלכם). חפשו נישה פנויה שתספקו לה צורך כך שתייצרו הכנסה מיידית ממעשי ידיכם.

זיהוי שבעת האזורים במופע המיוחד בו הם מופיעים בשטח שלכם. עמ' 129 בגן עדן בפתח הבית. כיצד המגזרים (=אנרגיות הבר, לעיל בסעיפים 2,3) משפיעים על מיקום האזורים אצלכם. להזכירכם: 'אזור' יכול להופיע בכמה נקודות בשטח. למשל יש לכם כמה אזורים שהם גן ירק (אזור 1) או כמה אזורים שהם אזור סבך לבעלי חיים/בר (אזור 5). אומנות המיקום מבוססת על הכלל הבא: כל דבר צריך להזין/להיות מוזן בהדדיות ע"י שלושה מרכיבים לפחות הסמוכים לו.

סמנו גבולות/קצוות סביב השטח ובתוכו. מה קורה בשוליים/בנקודות המפגש בשטח? כיצד להשתמש בהן כדי לייצר יותר שטח פרודוקטיבי? (עמודים, גדרות, קירות חשופים, צידי מדרגות, נישות חשוכות). צרו קצוות חדשים במקומות שעדיין אינם בנמצא.

התחילו בשתילה של 50% גידולים מקומיים משלושת הקבוצות הבאות:

ירקות רב שנתיים (ב) עצי שבעת המינים (ג) עצי זימרת הארץ .

40% מן הצמחייה צריכה להיות פרחים (מטפסים, פרחים של ירקות, פרחי בר) למניעת מזיקים. 1/10 עצים צריך להיות שיח קושר חנקן (כגון צחנן מבאיש, שיח האספספת, כסיה סוכננית, או מטפס ממשפחת הקטניות). עשבי בר הם אינדיקטורים למצב האדמה – והם גם הכלי לריפוי האדמה (גן עדן עמודים 80-89)

40% מהשטח צריך להיות גופי מים. כולל עצים (יאור ויער שניהם 'גופים מחזיקי מים' על פי הרש"ר הירש). סוולים, אמבטיות גידול, הידרופוניקה, עצי פרי, מיכלי אגירה, טרסות.

קבורה ירוקה בהלכה

פנייה של תלמידות שלי לרב דוד אייגנר ממכון תורה והארץ לגבי קבורה אקולוגית ביהדות.

דוד שלום,

במסגרת תרגיל סוף בלימודי פרמקלצ'ר בחרנו להציע פרויקט המתמקד באפשרות להקים בית קברות בר קיימא.

אנחנו בוחנות את הקשיים ואת המגבלות להקים דבר שכזה בארץ. לפי המחקר שכבר עשינו ישנה קבורה ירוקה בכול מיני מקומות בעולם. קבורה ירוקה היא קבורה בה אדם נקבר ללא ארון, עטוף למשל בבד מתכלה, או בעלים ובאופן טבעי שב לאדמה.

אנו רוצות להקים בית קברות שבו אדם יכול להיקבר ופשוט להפוך לחלק מהאדמה, להזין אותה, ואף לשתול מעליו עץ. בהשראת הפסוק "מעפר באת ואל עפר תשוב".

הבנו שיש מספר שאלות מבחינה דתית הלכתית בנושא. האם זה ניתן לביצוע מבחינה הלכתית?מה בנוגע לטומאת המת ביחס לכול השאלות הללו?

האם ניתן לקבור ביהדות ללא מצבה? האם זה משהו שניתן לעשות בארץ?

בנוסף, במקומות מסוימים בעולם גופת האדם עוברת תהליך קומפוסטציה ושבה להיות אדמה אותה מחלקים לקרובי הנפטר (ללא קבר כלל). האם זה אפשרי?

תשובה

יש בסוגיה הזו, מה עושים עם האדם לאחר מותו עקרונות ויסודות רבים שמלמדים אותנו על כל היחס הנכון בין האדם, גופו ונשמתו.

ביהדות מקובל לאחר שאדם נפטר ללוות אותו לבית עולמו- הלוויה, ואילו אצל הגויים מקובל לעשות אשכבה, שעיקרה הוא מעבר של האבלים על פני מיטת הנפטר ולאחר מכן, קוברים אותו.

אם נפתח מעט את הבנת עומקו של התהליך נמצא כי ביהדות אמנם אין חולק שהאדם אינו חי, גופו וכל מערכות החיים הפסיקו את עבודתם, אך במהות הדבר, האדם עובר למקום אחר, למקום שבו אמנם הגוף כבר לא מתפקד אך הנשמה והחלק הרוחני של האדם בהחלט ממשיכים ומתפקדים.

כי כבר בחיים, שני החלקים האלו הם חלקים שמשולבים זה בזה, כי גם כשהאדם אוכל את מזונו, פעולה שהיא גשמית לחלוטין יש לאותה פעולה משמעות רוחנית, הוא מברך לפני שהוא אוכל ולאחר שהוא אוכל, לפני שהוא אוכל לחם הוא נוטל את ידיו ומקדש את עצמו לקראת אותה אכילה, מטרתו באכילה היא גם להשביע את עצמו "ושיהיה לו כח", אך גם ביחד עם זה להכין את עצמו שיהיה לו כח לעבודת ה'.

לכן גם כשהנשמה נפרדת מהגוף, והגוף מפסיק לפעול יש בגוף הזה ברמ"ח אברים ובשס"ה גידים קדושה שעליה יש להקפיד. לכן קיימת מצוות "בל תלין" דהיינו שאחרי שאדם נפטר אסור להשאירו זמן רב ללא קבורה ויש לקברו בהקדם האפשרי, וכפי שאמר רש"י על הפסוק: "כי קללת אלוקים תלוי- זלזולו של מלך הוא שאדם עשוי בדמות דיוקנו וישראל הם בניו". זה אגב מקורו של מנהג ירושלים שלא להלין את המת כלל, וכל אדם שנפטר יש לקברו סמוך לפטירתו ככל האפשר, גם אם הלוויה תהיה באמצע הלילה.

וזוהי משמעותו של הפסוק שנאמר בבריאת העולם "כי בצלם אלוקים עשה את האדם", האדם הוא יצירה של הקב"ה, וככזה יש לשמור עליו גם כשהנשמה כבר לא איתו.

לעומת זאת אצל הגויים שאינם מכירים בשילוב הזה, אין אדם שחי בעולם הזה והוא קדוש, האידיאל הוא הרי להיות נזיר להתרחק ולפרוש מכל תענוגי העולם הזה (לעומת הנזיר ביהדות שזוהי מציאות אפשרית אך ממש אינה מומלצת) כשהאדם נפטר, הכל נגמר, אין חיי העולם הבא אין את המשך החיים באופן אחר, לכן יש אשכבה, הוא נשאר באותו מקום ואנחנו הולכים בעוד שביהדות הנפטר מתקדם לשלב הבא.

להמשכיות החיים גם לאחר המוות ישנן בחז"ל דוגמאות רבות, אציג רק מעט מהן, למשל מימרא שנאמרה בשמו של רבי שמעון בן יוחי בתלמוד הבבלי מסכת יבמות צז, ב: "כל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות (נעות) בקבר", וכן מימרא אחרת בשם רבי יצחק: "קשה רמה למת כמחט בבשר החי".

יש לנקודות אלו גם השלכה ביחס לקבורת המת, מלבד כאמור החובה לקבור את המת בסמוך ככל הניתן לפטירתו, אין ליהנות כלל מהמת, קיים איסור ניוול המת (דבר שמעלה שאלה הלכתית כבדה ביחס להשתלת אברים, שהותרה רק בגלל שמדובר בפיקוח נפש של הנתרם).

איסור ההנאה מהמת הוא מהתורה, והוא כולל איסור הנאה הן מהמת עצמו והן מתכריכיו, מקברו ועוד. טומאת המת עוסקת יותר ביחס לאכילת קדשים והיא רלוונטית יותר בזמן המקדש, ולכן בימינו היא פחות רלוונטית, אלא העיקר כאמור הוא כבוד המת.

זאת ועוד, קיימת החובה לקבור את המת דווקא בקרקע ולא בתוך ארון, והקובר בתוך ארון עובר באיסור "בל תלין" וזה ההקשר של: "עפר אתה ואל עפר תשוב", שיש לקבור את האדם על הקרקע ממש ללא חציצה.

אי לכך, לגבי שאלותיכן:

1. לא ניתן להשתמש במת לצורך קומפוסטציה שהרי בכך נהנים מהמת, וכאמור חל על המת איסור הנאה, ולכן לא ניתן לשתול מעליו עץ או משהו בסגנון.
2. יש לקבור את המת בקרקע ולכן לא ניתן להכנסו למן כד או קפסולה, כפי שאפשר לראות במצגת המעולה של הרבנות גוש עציון, שגם מאפשרים קבורה אקולוגית במערות קבורה.
3. לגבי קבורה בבד מתכלה או בעלים, מנהג ישראל מאז ימי הגמרא הוא לקבור את האדם בבגדי פשתן לבנים, כפי שנפסק בשולחן ערוך יורה דעה סימן שנב סעיף ב. לכן עלים ודאי שאינם רלוונטיים, לגבי בד מתכלה אם יהיה מדובר בבד ממש שעשוי מפשתן, אלא שהוא מתכלה יתכן שזהו פתרון אפשרי.
4. מצבה- המקור למצבה הוזכר כבר אצל יעקב אבינו שבנה מצבה על קברה של רחל, במלכים ב, כג פסוק יז מוזכר הציון שנעשה בקברו של הנביא שהיה חריג יותר מהקברים האחרים, גם על מנת שבני אדם לא יטמאו מוזכר במשנה במסכת ממעשר שני פרק ה משנה א. לכן גם אם לא תהיה מצבה שעשויה דווקא משיש, ציון כל שהוא ודאי שיהיה, אם כי ברור הוא שכדי לשנות מנהג כזה מושרש מזה אלפי שנים זהו לא דבר של מה בכך.
5. פתרון שהוזכר בדבריכן הוא ליקוט עצמות, דבר שנעשה בזמן חז"ל והוא כמובן מותר מבחינה הלכתית, אלא שיש מגבלות על קבורה נוספת באותו מקום, וודאי שלא יהיה ניתן להשתמש במקום הקבר כדי לשתול שם צמח זה או אחר. 

קורס פרמקלצ'ר PDC – מה זה?

פרמקלצ'ר דיזיין קורס הוא קורס של 72 שעות מינימום, במתכונת בינלאומית, המשתנה ממורה למורה על פי הדגש שכל מורה מבקש לתת.

קורס זה רץ ברחבי העולם משנות השבעים, ויוסד על ידי דיויד הולמגרן (יהודי אוסטרלי) וביל מוליסון. בארץ מתקיימים קורסים משנת תשעים ושבע. מייק קפלן, יאן בנג, גלעד מרגלית וטליה שניידר הם מראשוני המורים בארץ.

כיום אין צורך וגם לא כדאי ללכת ללמוד פרמקלצ'ר בחו"ל, פשוט משום שיש כבר מאות קורסים מעולים בכל תחומי הפרמקלצ'ר, ועם יידע עדכני לצורת החיים שלנו, ועם חיבור מקומי לאין שיעור.

ספרות פרמקלצ'ר עניפה בעברית היא מפעל החיים של הוצאת הספרים האקולוגית יער, היחידה בישראל, ואתם ברגע זה באתר של הוצאת יער.

קורסי פרמקלצ'ר חיים מתקיימים בכל הארץ, ולכל מורה יש את הדגשים שלו, כאמור.

ניתן להצטרף ברגע זה לקורס תכנון פרמקלצ'ר דיגיטלי, 'גינת הפרמקלצ'ר של טליה', שמקיף את כל היידע הנכון להתחיל לגדל שפע בקלות, מעכשיו. הקורס מתאים לכל רמת יידע, ויחדש גם לאנשים הפועלים בתחום, וגם לאנשים שזה עתה התחילו לגנן.

הקורס הדיגיטלי המלא - שיטת שפע בשבע והמסדרון האקולוגי

https://yaarbooks.ravpage.co.il/digitalpermaculture

"טליה, כל מילה שלך היא זרע, כדי שהדברים לא ייעלמו. תודה".

ריסוסים

כאן אני מביאה את מה שחקר לעומק וחקר תלמידי היקר אלמוג כהן

הפחתת ריסוסים במושב שילת נייר עמדה מאת אלמוג כהן, מתכנן פרמקלצ׳ר PDC מה הבעיה? קוטלי עשבים וחומרי הדברה משמשים עיריות ומושבים לתחזוקה שוטפת של המרחב הציבורי. גם במושב שילת משתמשים משתמשים בחומרים אלו שידוע לכל כי הם רעילים לאדם ולסביבה. בשילת מרססים באופן תדיר באזורי הבר, סביב הכבישים ושבילי ההליכה, על המדרכות, בחניות, בין הבתים, באזורי הגנים וגני המשחקים, באזור התעשיה ועוד. מחקרים הוכיחו כי בחשיפה מתמשכת למינונים נמוכים, החומרים מצטברים ברקמות הגוף ומביאים לפגיעה חמורה בשלל תפקודים. את התוצאות בדרך כלל חווים רק כעבור שנים. ישנן חלופות ברות-קיימא לשיטת הריסוסים, אשר עם תכנון נכון יכולות גם להבריא את המרחב הציבורי וגם לדרוש פחות עבודה מכוח העזר במושב. על שיטות אלו וכן פירוט רב ודוגמאות כיצד מושב שילת יכול לאמצן וליישמן, אפרט בסוף המסמך. מה אומרים המדע והרשויות על החומרים האלו? קוטלי עשבים במרחב הציבורי משמשים לצורכי ניהול אסתטי-סטרילי של המרחב וכן לצורך ״הכנה לקיץ״ ללא כיסוח מכאני על מנת להפחית את סכנת השריפות במרחב הכפרי. קוטלי העשבים עוצרים את גדילת הצמחים ומייבשים אותם על ידי שימוש במנגנונים שונים בתהליך החיים שלהם. לא במפתיע, יש הרבה מאוד במשותף לתהליכים שמתרחשים בתאי הצמח ובתאי אדם ובעלי חיים. לכן, החומר שהורג את העשבים, פוגע בסופו של דבר גם בנו, ובעיקר בילדינו. מחקרים המצביעים על ההשפעה ההרסנית של חומרי הדברה מתרבים מידי שנה. ישנם קשיים לערוך מחקרים מסוג זה היות ומדובר בזמני חשיפה ארוכים לחומרים במינונים קטנים, שאת השפעותיהם השליליות, יש למדוד לבדוק ולבודד לאורך שנים. למרות הקשיים בעריכת מחקרים אלו - ישנו קונצנזוס ברור בקרב הקהילה המדעית ומוסדות המדינה בנוגע להשפעה ההרסנית של חומרים אלו. להלן מספר דוגמאות מבוססות: .1 תקנות בנוגע למוסדות חינוך: משרד החינוך הוציא איגרת עקרונות מחייבת להדברה בטוחה במוסדות חינוך ובסביבתם הפונה למוסדות חינוך ורשויות מקומיות. באיגרת מציינים כי ״תכשירי הדברה הינם חומרים מסוכנים לאדם ולסביבה״ ו״שילדים מהווים קבוצת סיכון מיוחדת, בשל רגישותם המוגברת לרעלים״. לכן בין השאר קובעים כי ״יישום תכשירי הדברה יתבצע אך ורק כשאין כל חלופה פחות מסוכנת״ וש״בתקופת הלימודים תודבר עשבייה אך רק באמצעים שאינם כימים, אלא מכאניים״. .2 פגיעה נוירולוגית בילדים: על הזרחן האורגני, המרכיב הפעיל בקוטל העשבים הנפוץ במדינה בו משתמשים גם בשילת, כתב משרד הבריאות על הפגיעה שלו בתפקודים נוירולוגיים בבני אדם ״חשיפה לרמות נמוכות לאורך זמן של נשים הרות ויילודים, גורמת לפגיעה בהתפתחות מערכת העצבים המרכזית של תינוקות ופעוטות, שהיו חשופים לזרחנים אורגניים, בעיקר כעוברים. נמצאו שינויים בדפוסי רפלקסים מולדים, ירידה ב-IQ ,הפרעות קשב ועלייה בשיעור תסמונת הספקטרום האוטיסטי.״ .3 קשר מובהק לתחלואה בפרקינסון: במסמכים של ״הקרן לבריאות הסביבה״ מציינת פרופסורית ממחלקת נוירולוגיה מבית חולים תל השומר את הקשר המובהק והידוע בעולם המדע בין חשיפה לחומרי הדברה וקוטלי עשבים לבין תחלואה במחלת הפרקינסון. בין שאר המחקרים שהוזכרו נאמר כי ״מחקר אפידמיולוגי שנערך בארץ הראה קשר בין חשיפה לחומרי הדברה ובין פרקינסון״. איך זה מגיע אלינו? חשיפה ישירה לרסס היא כמובן הצורה הנראית ביותר בה הרעלים מגיעים לגוף שלנו – כשנמצאים ליד המרסס או כשעוברים באזור בטרם החומר התיבש והתנדף. חשוב לדעת כי למרות זמן הפירוק המהיר יחסית של חומרים אלו, שאריות החומרים נותרות בסביבה זמן רב לאחר שהריח התפוגג, ומגיעות אלינו בהרבה צורות עקיפות. גם כאן הפגיעים ביותר הם הילדים: הם נחשפים במגע עם מתקני השעשועים שריססו סביבם, מהאבק העולה בעת טיול על האדמה, מזחילה על מדרכה שרוססה, ועוד ועוד. אז מה עושים? על מנת לשמור על בריאות התושבים והטבע בו אנו חיים, על המושב לייצר תוכנית עבודה רב שנתית מפורטת המחולקת לפי אזורים שתביא לצמצום משמעותי עד כדי הפסקה מוחלטת של שימוש בקוטלי עשבים ברחבי המושב. ישנן רשויות רבות בישראל שהפסיקו לחלוטין את השימוש בקוטלי עשבים במרחב הציבורי, בניהן: 15 יישובים בעמק יזרעאל, הסוללים, שמשית, אלון הגליל, המעוצה המקומית כרמיאל, כפר סבא, הוד השרון, בית חשמונאי, כפר יוחנן ועוד. ישנם בעלי מקצוע רבים וטובים שיוכלים לייעץ וללוות את המושב בתהליך כמו דבי לרר יועצת לגינון בר קיימא, גב' עירית מויאל, מנהלת מחלקת גנים ונוף בכפר סבא, וגב' הדס מרשל- ברוך, מנהלת יחידת שטחים פתוחים ואקולוגיה ביחידה האזורית לאיכות הסביבה בשרון. ישנו מידע רב וחומרי עזר זמינים באינטרנט היכולים לסייע למושב בתהליך. בין אלו המדריך של אדם טבע ודין לעיריות להפסקת הריסוסים במרחב הציבורי. עיקרי העקרונות הנגזרים משיטת גינון בר-קיימא הם: .1 בקרה ותכנון: בניית תוכנית טיפוח/כיסוח לפי אזורים המבוססת על אינטסיביות השימוש באזור. יסומנו האזורים המרוססים כיום ותדירות הריסוס. ככל שהאזור בשימוש משמעותי יותר על ידי התושבים, כך יתועדף לכיסוח מכאני על פני ריסוס. .2 הדרגה: בניית תוכנית רב שנתית המראה כיצד ניתן יהיה לשפר ולהקל הריסוס בכל אחד מהאזורים מתוך מטרה להפסיק את הריסוסים בתחומי רשות מושב שילת לחלוטין תוך 3 שנים. .3 התראה: במידה ונעשה ריסוס ברחבי המושב, תוצא הודעה לתושבים יום מראש שתכלול את שעות הריסוס, אזורי הריסוס ואת רשימת החומרים המרוססים על מנת שיוכלו התושבים לצמצם חשיפה. .4 הפסקה לאלתר של ריסוסים בקרבת גני הילדים, גני השעשועים, המדרכות, המזכירות ובית התרבות, מגרש הספורט, מגרש הדשא, הרחבה, קן נוער, חורשות המדורות, בקירבת הבתים בכלל ובמושב הישן בפרט. .5 טיפול בר קיימא בעשבייה: באזורים אלו יעשה כיסוח מכאני לצד שימוש בחיפוי אדמה אורגני כגון רסק עץ על מנת למנוע נביטת עשבים. החיפוי יחודש אחת למספר שנים. תכנון גובה הכיסוח ומועדו בהתאם לעונות השנה על מנת להקל על כוח העזר ולהפחית למינימום את העבודה הדרושה ואת סכנת השריפות

שיטה מכחילה – כן טוב או לא טוב לנו?

שיטה מכחילה היא עץ שגדל לכל אורך כבישי הארץ ובאזורי מעזבות, הוא ירוק עד, ובאביב הוא צובע את הארץ בפריחה צהובה מרשימה, כל פרח הוא כמו כדור פונפון קטן, בעל ריח נפלא.

הרשת מלאה בסיבות למה צריך לרסס להרוג ולהשמיד את כל השיטות המכחילות, כצמח פולש בארצנו, יליד אוסטרליה. ומבצעים נרחבים עושים למלחמה בה.

בשיטת שפע בשבע ובפרמקלצ'ר תפיסת העולם שונה מאוד.

• אין דבר כזה צמח פולש. כל הצמחים מקומיים לכדור הארץ
• צמחים כמו השיטה המכחילה הם בעלי כושר גבוהה של קשירת חנקן באדמה, ובארץ האדמות עניות בחנקן, וזקוקות למתנה זו. ברגע שהשיטה תסיים את פעולתה, היא תיגווע מעצמה, אך אפשר לזרז תהליך זה ולהיעזר בה על ידי ניהול סביבתי נכון.
• פריחת השיטה היא מרעה חשוב לדבורים ומאביקים אחרים.

הרעיון הוא לא לנסות לרסס ולהזריק רעל לעץ, אלא להבין שהתפשטותו המהירה יכולה לסייע לנו בריפוי אדמות. הדרך היא לגזום אותו נקודתית, ולצידו מיידית לשתול עצים רצויים מקומיים חזקים מניבי פרי מעצי 'זימרת הארץ' (כגון תות עץ, שקד, חרוב, שזיף מפושק, אורן הסלע, פיסטוק, עוזרר וכולי).  כולם עצי בעל שיסתדרו היטב בשטח ללא השקייה אם ישתלו בתחילת החורף.

וכך בהדרגה בתחילת כל חורף, להוריד חלק מסבך השיטה, ולהחליפה בעצים הרצויים, שייהנו משחרור החנקן באדמה מעץ השיטה, ויתפסו את המקום.

זה דורש עבודה מתמדת של צוות מסור, לאורך שש שנים, ובשנה השביעית, להגיע למצב שכל עצי השיטה דוכאו (לא נעקרו ולא הורעלו), על ידי גיזום מתמיד, ששחרר לקרקע עוד חנקן, ואיפשר צימוח מהיר יותר של הצמחים הרצויים.

הפתרון של הפרמקלצ'ר מבוסס על ההבנה, שעובדים עם מה שיש. ולכן אין פולש. כי הבריאה נמצאת בשינוי מתמיד, והרצון לשמר את הדברים 'כמו שהם', מפריע להשתנות החיובית של הדברים.

ההבנה שצמחים שהאדמה מעלה – היא מאפשרת להם לעלות כי היא זקוקה להם.

וברגע שהם יסיימו את עבודתם, הם יעברו הלאה.

הפתרון הזה הוא אינטרלי ואינטליגנטי, אך דורש כאמור עבודה לאורך שבע שנים.

בדומה לרצון לתת תרופה לחולה, ובבת אחת 'להרוג את המחלה'... להבדיל מן הרצוי לבנות מערכת חיסונית חזקה מה שדורש מחשבה, שינוי תזונה, תנועה ועשייה הדרגתית.

שפני סלע

שפני סלע הפכו מזיקים רציניים לא רק לגן הירק אלא גם בהפצת מחלות.

גננים רבים נותרים חסרי אונים למול קצב ההתרבות שלהם.

הם יודעים לטפס ולחפור ולכן קשה למנוע את כניסתם.

לכן בשטחים שהם פעילים, ואי אפשר לגדר שטחים שלמים לגינון,

עדיף

• לגדר רק את האזור המיועד לגינה. וכן לתקוע את הבזנטים בעומק מטר וחצי לתוך האדמה, ולמלא חפיר סביב בחצץ בעומק מטר וחצי כדי למנוע חפירה. הגדר צריכה להיות גבוהה וכלפי מעלה מתעקלת החוצה כדי למנוע כניסה.
• ב. לגדר כל עץ ששותלים עד שיעמיק שורש ולא יניח להם להגיע אל צוואר השורש ולכרסם אותו.
• לגדר את ערימות הקומפוסט ולהימנע מפיזור של חומרים אורגניים הראויים למאכל וגלויים בשטח. לשים לב שאין בריכות או מאגרי מים שמזמינים התיישבותם.
• דרך אגב, שפן הסלע הוא לא קרוב משפחה של הארנבת כלל. למעשה הוא קרוב יותר אל משפחת הפילים...

תכנון עם ארבעת האלמנטים

השלב הראשון בתכנון הוא היכרות קרובה עם השטח והבנת הדינמיקה שלו ביחס לאלמנטים: שמש, רוח, מים וצמחיה.

כל ארבעת האלמנטים פועלים בהקשר עם רוחות השמיים (צפון, דרום, מזרח ומערב) – כך למשל שמש מזרחית של בוקר היא עדינה וטובה לגידול ירקות, ושמש מערבית של ערב היא יוקדת יותר.

האלמנטים גם משתנים לאורך שעות היום ועונות השנה.

אדמה וצמחים:  תנאי השטח ומאפייניו הפיזיים, סוג הקרקע והצמחיה, אלמנטים בעלי משמעות (תצורות סלע, צמחים, מבנים, דרכים), נוף.

אויר:                 כיווני הרוח, סוגי רוחות ועצמתן.

מים:     כיוון ירידת הגשם, זרימת מים בשטח (ניקוז טבעי), מאגרי מים (בור מים, מקווה טבעי), טרסות טבעיות או בנויות.

אש(שמש):        הפניית השטח כלפי השמש, קרינה, הצללה ע"י אלמנטים בשטח.

מה עושים? נסו את זה,  

ביחרו חלקה בגינה שתרצו לתכנן. היאלא חייבת להיות גדולה. טוב להתחיל בקטן, ובצניעות. 

 של אחד האלמנטים (גינת צמחי תבלין, בוסתן, סככת צל, חממה, מחסן כלי עבודה, שירותים, מתקן לייבוש פירות, בריכת מים וכו'). יש לבחור אזור מוגדר בשטח לצורך מיקום הפרוייקט ולבחון את מאפייני  השטח על פי השאלות הבאות:

מהם התנאים הנדרשים לצורך הפרוייקט (אור, חום, אוורור, קירור, הצללה, השקייה, זרימת מים, פתיחות, סגירות, הגנה, נגישות, פרטיות)?

מהי הכוונת השטח ביחס לרוחות השמיים וכיצד הדבר ישפיע על הפרוייקט הנבחר (בהתייחס לאלמנט שבחרתם)?

כיצד ישתנו תנאי השטח בהתאם לשעות היום ועונות השנה?

ערכו רשימת מאפיינים בשטח בהתייחס לאלמנט הנבחר.

איזה ממאפייני השטח יסייעו לפרוייקט המוצע ואיזה יפריעו?

כיצד ניתן להשתמש במאפיינים הנ"ל לצורך הפרוייקט המתוכנן?

כיצד ניתן למתן השפעות שליליות או להפוך אותן לחיוביות?

בחנו את מקום מגוריכם הנוכחי על פי מאפייני האלמנטים. ערכו רשימה.

 כיצד משתנים התנאים בבית לאורך שעות היום ועונות השנה?

 מהם הדברים שהייתם רוצים לשנות או לשפר, מבחינת איכות החיים בבית או לצורך חסכון באנרגיה (דרגו על פי סדר עדיפויות)?

 מהן האפשרויות המעשיות לשינויים ומהי מסגרת התקציב?

כאן על קצה המזלג, להרחבה בתכנון פרמקלצ'ר לגינה שלכם

אנא היעזרו בשני הספרים שלי, 'גן עדן בפתח הבית' + 'שפע בשבע – אומנות השמיטה', שהוא תכנית עבודה לששת שנות המעשה כדי להגיע לשנה השביעית עם גן פרמקלצ'ר שהוא מערכת בוגרת ובשלה.