שיעורים מרתקים ממתינים לנו בטבע, תלויים על כל עץ רענן, בצל כל שיח ותחת כל אבן, ואנו מוזמנים
לקטוף מהם, אם בידינו סל ריק שיש בו מקום להתמלא.
בתכנון הפרמקלצ'ר העולם נתפס כ"רצף של אירועים בתבנית". ככל שאנו מתמידים להתבונן, התבוננות רב-חושית, בשיעורי הבוטניקה ה
שמורים באוצרות מחסני הטבע, כן הולכים ומתבהרים לפנינו ההגיון והשיטה שבמערכות הטבעיות, עולות ומתחדדות תבניות קבועות,
אשר חוזרות על עצמן בכל הדברים סביבנו. תבניות אלה הן למעשה מספר מצומצם של נוסחאות מתמטיות המקבלות ביטויים שונים
במרחב סביבנו ובזמן: ספירלה, רשת, הסתעפות, גל, גביש, מעיים, כוורת.
ניתן לזהות תבניות אלה במבט על קווי המיתאר של הנוף ממעוף ציפור, או במישוש החריצים, השקעים והבליטות על ענף או אבן,
בטביעות אצבעותינו וקמטינו, בציוץ הציפורים או התלהקותן, ברצף העונות, בעננים. אותה תבנית מתגלמת במרחב, בזמן ובתכנון.
לדוגמא תבנית ההסתעפות שאנו מכירים מצמיחת עץ, עורקי דם, נהר וערוציו, ברק, (במימד המרחב), באה לידי ביטוי גם במימד הזמן:
באילן יוחסין, בתנועת המחשבות, במסע, ומשמשת אותנו ככלי לתכנון ישובים וערים, מוסדות, שיעור, או רשת החשמל.
למידת התבניות כמותה כלמידת שפה חדשה. תחילה עשויה שפה זו לבלבל, ואחדים אף עשויים לראות בה פילוסופיה מנותקת שאין לה
דבר עם תהליכי תכנון רציונליים. אך זוהי הנשמה של הפרמקלצ'ר, שפה ללא מילים, ספר פתוח ללא דפים, כלי תכנון מעשי שהשליטה
בו דורשת אימון, סבלנות ומיומנות נרכשת.
"ואולם שאל נא בהמות ותורך, ועוף השמים - ויגד לך, או שיח לארץ ותורך ויספרו לך דגי הים" (איוב יב, ז-ח)
תכנון מימי קדם
תכנון המבוסס על תבניות טבע שימש תרבויות אדמה בכל העולם ובכל הזמנים להשגת שפע, יציבות ובטחון כלכליים וסביבתיים. לא
בכדי נגזרת המילה "תבנית" משורש משותף למילים "התבוננות", "בינה" ו"תובנה". אנשים ידעו כיצד להשתמש במאגרי מידע אלה
לתועלתם, לשיפור חייהם, בעזרת עירנות, כושר המצאה ותכנון.
תרבויות אלה הנציחו את התבניות באומנותן: באריגים ומקלעות, שירים וריקודים, על כלי חרס, אבן ומתכת, באותיות, בסיפורים
ובמשלים, ציורי מערות וקעקועי גוף, פיסול סביבתי ובאופן תכנונו של בית או כפר. שיטות תיעוד אלה הבטיחו כי לכל אחד בחברה
השיבטית תהיה גישה ישירה לנתח נכבד מן החוכמה המקומית, וכך סיפקו כלים להישרדות ולשיגשוג תוך שיתוף פעולה עם הטבע.
התבניות סייעו לשמר ולשנן מידע על צמחים חשובים ושימושיים, סימנים לגשם או בצורת, ניווט הדרך הביתה, גילוי מקורות מזון, אזהרה
מאסונות טבע ועוד.
באיים הפסיפיים משננים מגיל צעיר מורשת עשירה של שירים שמטרתם להכשירם למקצוע הניווט הימי. אין שם נווטים צעירים, כי
נדרשות לפחות שלושים שנה על מנת להשלים מאגר הידע הנחוץ לניווט טוב, כולל הבנת המשמעות של ציפור שעפה בכיוון מסויים,
צורות העננים, אופן זרימת המים, הופעת דגים מסויימים ועוד אינספור תבניות שעין לא מיומנת לא תבחין בהן. מיסיונרים שאסרו על
שבטים שונים להמשיך במסורת הריקוד, השירה והפיסול שלהם, מחשש כפירה, גרמו להשכחת מידע חיוני שנועד להזהיר את השבט
מפני אסונות טבע המתרחשים במחזור קבוע מזה מאות שנים, וכך הובילו למותם של אלפי אנשים.
ידע תבניתי הוא בלתי נשכח, אך לאחר המצאת הכתב הוזנחו תבניות הטבע כשיטת תיעוד ואת מקומן תפסו שיטות איחסון המבוססות
על סמלים מופשטים, בספרים או קודים חשמליים, אשר אין מי שמסוגל לשנן בעל פה את כל תוכנם. כיום רק אחוז זעיר מאוכלסיית
העולם נהנה מגישה למידע חיוני.
האדם כגינה - איזור 00
איזור 00 הוא "אני", והגוף שלי.
שתי בשורות משמחות: המזון בו אנו בוחרים להזין את עצמינו קשור לא רק לבריאותינו אלא לבריאות הבריאה כולה. ו... "איזור 00" הוא האזור
עליו יש לכל אחד מאיתנו את השליטה הגדולה ביותר. זו הממלכה שלנו ושם אנחנו קובעים את החוקים.
הרגלי התזונה שלנו הם הבסיס הראשוני לניהול משק בית בר קיימא, כמו גם הקוסמטיקה והתרופות שאנו צורכים.
כל שיטת הפרמקלצ'ר מכוונת לדבר אחד: אוכל.
רוב תושבי כדור הארץ סובלים מתת תזונה. רעב ומחסור הם סיבה אחת לכך. שובע והפרזה הם הסיבה השניה.
התפריט שמציעה הפרמקלצ'ר מתבסס על השפע המקומי בכל ארץ וארץ. בכל אקלים זקוקים האנשים לתזונה שונה. אכילת בשר
נא, למשל, מתאימה וחיונית לתושבי איזורים ארקטיים. אכילת גרגירי יער וזרעונים בלבד הולמת איזורים טרופיים וסוב-טרופיים.
אנשי פרמקלצ'ר לא חייבים להיות דווקא צמחוניים או טבעוניים, אבל הם חייבים להיות עירניים וביקורתיים לגבי המקור ממנו מגיע
מזונם.
מובן שצרכים תזונתיים משתנים גם בין נשים לגברים, ובין אדם אחד לאחר, ואין כאן מקום להציע דיאטה אחת שתהלום את כולנו.
לדוגמא, ישנם רופאים הטוענים כי חלבון שמקורו בחלב הוא הגורם לרוב מחלות הילדים במערב, כמו גם לבריחת סידן העצם בנשים, וכי
שקדים, כרוב וסויה מספקים סידן מן הצומח המתעכל טוב יותר. רופאים אחרים טוענים כי הגוף מתקשה לעכל סויה וכי מוצרי חלב דלי
שומן הם הברירה הטבעית לאדם. שיטת הפרמקלצ'ר גורסת, במקרה זה כמו גם באחרים, כי אין להכריע במחלוקת זו, כי לכל אדם
צרכים אחרים והרגלי עיכול משלו. עם זאת כללים בסיסיים של מוסר עולמי יכולים לסייע לנו כשאנו בוחרים מה להכניס לפה וממה מוטב
לנו להמנע.
עלינו לבחון מהם הצרכים הבסיסיים של הגוף, ומה התוצרת הנפלטת ממנו, ולתכנן את המערכת שלנו באופן שתהנה ממירב הפרודוקטיביות,
האנרגיה, הרב גוניות והיציבות.
גינות נושאות יבול הן מסימני ההיכר של מערכות פרמקלצ'ר.
גינות קטנות או גדולות, מאוזנות או מאונכות, בעיר או בכפר, על גג, למרגלות בניין או בשדה הפתוח. ככל שהגינה מלאה יותר כך פוחתת
תלותינו במשאבים חיצוניים כמו דלק וכסף.
הקשר בין הגנן לגינתו הוא דו שיח אינטימי ויומיומי. זהו שיעור ששמור למי שזכה להקיף את מעגלי הגינה מעונה לעונה, אסף זרעים ושב וזרע או
תם בשנה הבאה. ל"מחפשים" בכלל ולמי שמחפשים בטבע בפרט, אין "מציאה" גדולה יותר מנגיסה בפרי רענן וריחני שזה עתה נקטף מעץ
שבמו ידכם זרעתם וטיפחתם. גינה נאה מרחיבה דעתו של אדם... קשר עמוק זה עולה גם בתורה המצווה על "עבודות-הגינון" כחלק בלתי נפרד
מהחיים, צו קיומי: החל באופן הזריעה, דרך היחס לבעלי החיים בשדה, ועד מנהגי הקטיף והאכילה. כגינוני טקס בין אדם למקום.
"אדם זורע קישואים. נוטל גדולים ומוכרם. קטנים חומל עליהם וישן עליהם, בלילה יורד טל ומשקן. לקישואים אין אתה שוכח.
(לבני אדם) אתה שוכח..." (אוצר המדרשים עמוד קמד).
הנה כמה סיבות טובות להתחיל עכשיו לגנן בפתח הבית. הגינה המגוננת:
* מורידה מעמסה מקרקעות הנתונות תחת עול אינטנסיבי של גידולים כימיים שוחקים.
* משמרת מגוון זרעים מקוריים פתוחים, האובדים מן העולם.
* מייצרת מזון רב גוני, חי, מקומי, זמין, שופע ונקי מרעלים.
* מטהרת מים אפורים הנפלטים מן הבית, משתמשת בהם ומשיבה אותם למחזור הטבע.
* הופכת פסולת אורגנית להומוס וחיפוי.
* משחררת שטחי בר מעיבוד אדם, וגם מציעה בית גידול לחיי בר.
* מאטה את הנזק הנגרם מתהליכי הגלובליזציה (על כך בפרק "קהילה קטנה גדולה").
* מעניקה עצמאות כלכלית לבעליה.
* מפחיתה ומונעת שימוש בציוד חשמלי או מכני מזהם ומרעיש.
* מפנה מקום ליצירתיות, מדיטציה, נופש, תנועה, מקום למחשבה.
* מעודדת פעילות שיתופית בין שונים דרך הדגשת המשותף ביננו: דאגה לאדמה ולמים.
גינון אקולוגי מתבסס על שיטות חסכוניות באנרגיה. מחד נהנת הגינה האקולוגית מהמעגלים הטבעיים לתועלתה ולצרכיה, ובד בבד היא מסייעת
למעגלי הטבע לעשות את מלאכתם באין מפריע. לקיחת אחריות על פירות מעשינו בראי רחוק-ראות הוא השלב הראשון במעבר לגינון הגון.
התערבותינו חסרת הגבולות גרמה לכך שזיהמנו והתערבנו באזורים שלעולם לא היינו מגיעים אליהם אם היינו נשארים בתחומי הישוב ומתכננים
בחכמה את בתינו וסביבתם.
השלב השני הוא התבוננות חדשה על הסביבה, והבנה ש"הכל מגנן". הגנן אינו הכוכב הראשי בהצגה. עליו לפסוע צעד לאחור ולפנות את הבמה
לגיבורים האמיתיים בנוף: השמש, הרוח, המים, הגבעות, הצמחים, יצורי האדמה, ובעלי החיים. כל אלה הם חלק מן הנכסים הטבעיים העומדים
לרשותינו, בתנאי שנניח להם להתקיים. הם היו כאן לפנינו ועשו את העבודה בדייקנות, בעדינות וביעילות שאין להעלות על הדעת שנוכל
לחקותם. בטבע הכל מגנן "כך מעצמו" ללא מאמץ, והתוצאות במירבן ובמיטבן.
אימוץ גישה כזו ברוח של "כל מה שנברא בשבילי נברא" תסייע לנו להשתמש בשפע הטבעי לתועלתינו ולתועלת תכנון המערכת שלנו, ובאותו
זמן לכבד את כל הדברים, לאפשר להם להמשיך לקיים את עצמם, ולהמנע מלפגוע בהם. לאחר השקעה התחלתית בביסוס המערכת יתחילו
מרכיביה להזין זה את זה, ללא צורך בהשקעת התערבות, זמן, אנרגיה או כסף מצידנו. 7 שנים הן הזמן הממוצע הנדרש להשגת איזון טבעי כזה.
אלה עשויות להיות "השנים הרזות", אך אם נגנן בחכמה כפי שניהל יוסף את "משרד החקלאות" של פרעה, מובטחות לנו שנים ארוכות של שובע,
שפע יבול ומנוחה בנחלה.
עקרון בסיסי נוסף שיוכל לסייע לנו בתכנון מערכת עצמאית ובלתי תלויה הוא עקרון "הפחתת ההתערבות": ככל שהתערבותינו בסביבה גוברת
כך גוברת תלות הסביבה בנו (ראו במסגרת להלן על "סולם ההתערבות"). מנהל עבודה טוב יודע לחלק את העבודה בין עובדיו על מנת לקבל את
מירב היצרנות. כל עובד זוכה באימון ועושה את עבודתו באחריות. באותו אופן על הגנן לנהל את מערכת הביתגן, כשהוא מניח לכל מרכיב בגן
להגשים את יעודו הטבעי ולהתקיים בעצמאות גמורה. מערכת התלויה ביד אדם לא תוכל לשגשג לאורך זמן.
מדינה עם עצמאות ושלום
כולם מכירים בכוח המופקד בידיהם של שרי-כלכלה, וכלכלה יציבה היא סימן היכר ידוע לשלטון יציב. אך ממשלות הן קצרות ימים ומתמקדות
בפתרונות מיידיים, ויציבות כלכלית דורשת ראיה ארוכת טווח ותכנון מתמשך. כך, גם עצמאות מדינית אמיתית אינה נרכשת בדרכי הכרזה, טרור
או כיבוש, אלא בביטול תלותה של המדינה במדינות אחרות כספקיות מזון, מים ודלק, שלושת מוצרי הצריכה הבסיסיים והחיוניים ביותר.
אינני יודעת מתי שוב נזכה לראות שליטים מקומיים המנהיגים מקום זה לעצמאות כלכלית, אך כבר חיו ופעלו כאן מנהיגים בעלי חזון, מעוף
ואהבת-אדם שידעו לכוון את הכוח שהוענק להם לטובת הציבור. מנהיגים אלה אינם חייבים לבוא מן הממשלה דוקא, אלא עשויים להיות אנשים
פרטיים מתוך הישובים עצמם, או פקידי מועצות מקומיות, אשר ייצעדו את הצעדים הראשונים לקראת פתרונות כלכליים זעירים ברי קימא,
וישוביהם יהוו דוגמא חיה לישובים נוספים . ראוי, לכן, להעלות על הכתב קווים מנחים לתכנון נאור ומתקדם כזה, אשר יוכל אולי להפוך גם את
ישראל למקום שאפשר לחיות בו ביציבות ובשלום.
דברים אלה אין בהם כדי להסיר את האחריות האישית של כל אחד ואחת מאיתנו לעשיה סביבתית מקומית הנתמכת במודעות עצמית-עולמית.
בראש ובראשונה בוטחת שיטת הפרמקלצ'ר בגדולתו של "האדם הקטן", ומוקירה את המפתח השמור בפתח כל בית ובית לפתיחת דלת השינוי
החברתי, הכלכלי והבטחוני. כמו כן, שינוי ברוח המנהיגים שבצמרת טבעו להתעורר מתוך התנועה בשורשים, אנחנו האנשים ברחוב. ממשלה
המאמצת לה דרכי חשיבה מחודשות למעשה נענית לצעקה הבאה מלמטה, רחש של פעילות חדשה, דרישה הבוערת מתחת רגלי השליטים
למציאת פתרון הולם ועתידני.
דלק מקומי - על אף הסכסוך ארוך הימים בין ישראל לערב, תלוי סדר-יומו של כל תושב במדינת ישראל על חוט השערה: בדלקים הנקדחים
בעיראק ובערב הסעודית, בתיווך אמריקאי. כהרף עין יכולות מדינות אלה לבחור לשתק את כלכלתינו באחת. מכוניות, דרכי מסחר בים ובאוויר,
חשמל ומחשבים, כל אלה תלויים בחסדי משאבים חיצוניים. במשבר הדלק של שנות השבעים החלה אמריקה להתעניין ביצור דלקים מקומיים,
כמתואר בפרק "טכנולוגיה טבעית", אך משנדמה היה שהוסר האיום העדיפה ללכת בדרך הקלה (קלת-ראש) ולחזור לצרוך דלקים מחצביים.
מדינה חמה כישראל מתאימה ביותר לגידול צמחי מים אשר ישמשו להזנת תחנות כוח אלטרנטיביות. האם חסר לנו בישראל זבל בעלי חיים
ופסולת אדם, שני מקורות מצויינים להפקת דלקים ירוקים באמת? האם חסרה לנו שמש להפקת חשמל סולארי?
מים מקומיים - עוד חוליה חלשה בסכסוך עם מדינות ערב הוא החשש מניתוקינו ממקור המים הבלעדי שלנו: הכנרת... זוהי אירוניה ועיוורון. אילו
היינו אוספים מי גשמים בכל נקודת ישוב קיימת היינו יכולים להשקות בהם את כל החקלאות הישראלית, והבתים הישראליים. הקמת מערך כזה
הוא צעד דחוף. כמפורט בפרק "מים, מים, מים".
מזון מקומי - המדינאים הראשונים שהניעו את הקמת המדינה היהודית הכירו בחשיבותם המכרעת של החקלאים. כבוד זה לעבודת כפיים
יצרנית מקומית מתמוסס היום. מועצות או ממשלות השואפות לביסוס כלכלי בתחומן יעשו בחוכמה אם ינהיגו תמיכה מיוחדת בחקלאים זעירים
בכל ישוב וישוב, חקלאים בעלי אחריות אישית לאדמה, לזרעים ולמי התהום המעודדים שיטות עיבוד ירוקות אלטרנטביות. המזון הוא הצורך
הבסיסי ביותר, וחיזוק הקשר בין האזרחים לבין האדמה המזינה אותם יוצר אוכלוסיה המכירה בערך סביבתה ומוקירה את משאבי ארצה.
עסקים מקומיים - רב גוניות מניבה יציבות. ככל שהחברה נהנת ממגוון רחב יותר של היצעים, כך גוברת התחרות הבריאה והרצון לשפר
ולהשתפר. לעומת זאת כלכלה המבוססת על בלעדיות המרוכזת בידי מספר זעום של חברות יוצרת ניוון כלכלי ומפחיתה את היוזמה האישית
בציבור הרחב, כמו גם מפחיתה את הזדמנויות התעסוקה והעניין הנשענים על שוק מקומי רב גוני איתן. הפניית הון מקומי לפיתוח יוזמות
מקומיות, ולא לייצוא או למפעלים בחו"ל, יביא אחריו שגשוג כלכלי. עם זאת עסקים מקומיים חייבים לתכנן מתוך הכרה בחשיבות האיזון החיוני
בין פיתוח לשימור.
צבאות שלום - הקמת חיל אדמה בצה"ל תחזק לא רק את כלכלתינו בישובים עצמם, אלא גם תעורר את אהבת הארץ והאדם, ותוכיח לעולם
את כוונות השלום של מדינת ישראל.
_____________________________________________________
מתוך הספר "גן עדן בפתח הבית".